יום ראשון, 7 במרץ 2010

ארומה. אנשים מתים מזה

יום שישי זה יום קצר. הצטיידתי בטלפון הנייד עם המצלמה המצ'וקמקת (וסליחה מראש על איכות הצילום. זה לא אני – זו המצלמה) ויצאתי לעשות סידורים.
++
=
++
נפגשתי עם רועי. לשם שינוי לא ישבנו בבית קפה באבן-גבירול אלא בדיזינגוף.
++
ביושבנו בבית הקפה באבן גבירול אנחנו נוהגים בין היתר להשקיף אל הרחוב ולצפות באנשים המוזרים שעוברים ושבים. אנחנו קוראים לזה "לקבל את האחר".
++
=
++
לפני מספר חודשים בלט לטובה גבר בן 40 שחלף בסערה ברחוב. דיווחתי על המקרה של אותו אובייקט לחברי א' הפסיכולוג.

יפתח: היום ראיתי גבר שמכל המקומות בעולם הוא החליט לעשות ג'וגינג דווקא באבן-גבירול
++
א': זה מוזר
++++
יפתח: הוא לבש ספידו
++
א': הוא לבש עוד משהו?
++
יפתח: אם זה נחשב, אז הוא נעל נעלי ספורט
++
א': אני חושב שאני מכיר אותו
++
יפתח: יופי
++
א': ואם זה מי שאני מכיר – אז הוא הומו
++
יפתח: ואם זה לא מי שאתה מכיר?

=
++
ביושבנו בבית הקפה בדיזינגוף למדנו תוך זמן קצר ששיעור האנשים המוזרים שעוברים ברחוב הזה עולה משמעותית על שיעור האנשים המוזרים שהולכים באבן-גבירול. אם ברחוב אבן-גבירול אנחנו מקבלים את האחר, הרי שברחוב דיזינגוף האחר מקבל אותנו.
++
=
++
הזמנו אספרסו לקינוח ארוחת הבוקר.
++
לפני:


אחרי:


קוראים מיומנים בקפה יידעו לראות בקרקעית הספל את העתיד, אשר טומן בחובו עוד כמה ספלי קפה באותו היום.
++
=
++
רועי ואני מלאים הערכה לג'ימי, הכלב של הוריו. ג'ימי הוא כלב תרבותי להפליא, וההבדל בינו לבין בני ציפר נעוץ בכך שג'ימי לא ממהר לנבוח שהוא כזה. מדובר בכלב שנוהג להעביר את שעות הפנאי שלו בקריאת כל כתבי תומאס מאן בשפת המקור. אכן, ג'ימי הרוויח ביושר את הערכתנו כלפיו.
++
נזכרתי בג'ימי משום שבחנות הספרים המשומשים בפרישמן פגשתי כלב אחר שהספרות תופסת – כך נראה – נדבך משמעותי בחייו.
+

=
++
ואם בְּכַלְבֵּי-סֶפֶר עסקינן, בימים אלה יוצא מחדש גירושים מאוחרים, ספרו היפה של א.ב. יהושע. הספר עוקב אחר ביקורו של יהודה קמינקא בישראל, ביקור שתכליתו גירושים פורמליים מאשתו. כל פרק בספר מתאר יום מימי הביקור מפיה של דמות אחרת במשפחת קמינקא. הפרק האחרון בספר מתואר מפיו של הורציוס, הכלב של המשפחה. ללא ספק מדובר בדמות האינטליגנטית במשפחת קמינקא.

"יום גשמים כבדים ואפורים, ומתוך הערפל אֵלַי יוצאים שני כלבים חצי-אינטלקטואלים, כבדים ואפורים, ממשקי הסביבה, לתוך המלונה קופצים ומכשכשים בזנב, אותי מזמינים לתת הרצאה בחוג האזורי של כלבי הגליל המערבי. 'כבר כמה שנים אתה כאן ולא תרמת כלום לאזור חוץ מכמה נביחות קורעות לב בלילות. השעה הגיעה למשהו חיובי יותר'.
...
על מה אני אדבר?
++
על בעיית כלבים עוזבי-קיבוצים, או על שינויים בריח של מדינת ישראל, או אפילו חידוש על בלק של עגנון.
++
לא, בשום פנים. הנושאים הקרתניים האלה נמאסו. את עצמי אם אני מטריח, אז רק בשביל הצהרה כללית. מניפסט על מצב הספרות. נקרא לזה, בין נביחה לנשיכה".

=
++
אמנם, כאמור, שתיתי את הקפה בדיזינגוף, אבל היה עלי להגיע לאבן-גבירול, לקנות לחם במאפייה של הבראסרי. תמיד המראה של אנשים שעומדים שם בתור, רעבים ללחם, קורע את לבי.
++
=
++
מספר ימים קודם לכן עמדתי שם בתור למעלה מעשר דקות. כשהגיע תורי הבחור מאחוריי התלונן עלי בפני זה שמאחוריו: "רבע שעה הוא כאן והוא לא פותח את הפה שלו". מסתבר שהוא רצה שאנעים את זמנו בדיבורים. מה שהוא לא ידע הוא שאם הייתי פוצה את פי, הרי שהדבר הראשון שהייתי מעלה לדיון היה העובדה שהוא לא יכול להרשות לעצמו להסתובב עם כפכפי אצבע בהתחשב ברמת השׂיעור בכף רגלו.
++
=
++
בדרך לבראסרי חלפתי על פני הסניף הסמוך של ארומה. ראיתי אשה נכנסת למקום עם כלבה הקטן. מיד שלפתי את הנייד וביקשתי לצלם את האשה והכלב, כדי שאוכל לְגַבּוֹת בתמונות את התלונה שלי לצער בעלי חיים על ההתעללות החמורה בכלב חסר הישע.
+


מה רבה הייתה שמחתי כאשר תוך זמן קצר הכלב הראה, כמו הורציוס, שהוא יודע טוב יותר מבעליו מה טוב ומה לא, והוא ברח מהמקום המשוקץ אליו הובל.
+




=
++
הערה לסדר: מאחר שבארומה לא באמת מוכרים קפה, לא באמת צריכים להיות קוראים בקפה כדי לראות את המוות שמסתתר בכוֹס.
+


=
++
ולסיום, כלל אצבע לחיים: ברגע שאתם מביטים בעציצים המונחים בפתחן של חנויות פרחים, ומה שאתם רואים זה ישבן – כנראה יש לכם בעיה.
+

20 comments:

  1. מי יותר תרבותי: ג'ימי שמעביר את שעות הפנאי שלו בקריאת כתבי תומס מאן בשפת המקור, או מקס שהעביר שעות פנאי רבות בקריעת כתבי נעמי רגן המתורגמים?

    השבמחק
  2. אתה כל כך נהנתן, שאם לא הייתי יודעת שאתה עורך דין, הייתי חושדת שאתה פרסומאי או מעצב פנים.

    השבמחק
  3. רוזה מרציפן - נדמה לי שרבים יחלקו עליך בכל הנוגע להגדרתך אותי "נהנתן". חוץ מזה נדמה לי שעיקר הפוסט דווקא מוקדש לסבל אנושי.

    השבמחק
  4. Black Friday
    אכן תמונות קשות. 

    השבמחק
  5. איך בדיוק "סבל אנושי"? הכלב בארומה נראה לי המסכן הגדול ביותר שהזכרת פה. ואני גם לא בטוח שחלק מהדברים שראינו חולפים על פנינו ברחוב דיזינגוף עונים גם הם להגדרה "אנושי". נדמה לי שצריך לעשות כאן את ההבחנה בין "אנושי" במובן ההומאני שלו לבין "אנושי" במובן של "קופי אדם".

    השבמחק
  6. אז איך היית מגדיר רביצה בלתי פוסקת בכל בתי הקפה בעיר, כשבהפסקה בין בית קפה אחד למשנהו אתה הולך לקנות לחם בבראסרי? שואה?

    השבמחק
  7. רועי - מדובר בסבל האנושי שלי.
    רוזה מרציפן - חשבתי שההיכרות המקוונת בינינו היא מספיק טובה כדי שתדעי שאני ממש לא רובץ "בכל בתי הקפה בעיר" אלא שיש לי סטנדרטים גבוהים למדי מן המקומות שאני יושב בהם. ולגבי הלחם בבראסרי - אולי בהזדמנות אסביר בפוסט על גישתי ללחם, ועל כך שישנם לחמים רבים של מקומות רבים שכבר אינם ערבים לחכי. כאמור - סבל אנושי.

    השבמחק
  8. אתה צודק. אתה לא נהנתן, אתה פולניה.

    השבמחק
  9. זו פעם ראשונה, לדעתי, שאתה יוצר זיקה בין מפגשי ימי השישי שלנו לבין סבל אנושי. מה נשתנה?

    השבמחק
  10. מה, אתה נהנה מקבלת האחר בימי שישי?

    השבמחק
  11. מה אתה מעדיף לקבל בימי שישי? את השבת?

    השבמחק
  12. אם אני אבוא ואפתיע אותכם במפגשי יום השישי שלכם, האם תקבלו גם אותי במסגרת קבלת האחר?
    (רוזה מרציפן, נדחפת)

    השבמחק
  13. זה נשמע יותר כמו "(רוזה מרציפן, רווקה)".

    נסי ותיווכחי.

    השבמחק
  14. ארמוז לך שאם תגיעי, תתייצבי מולנו ותקראי "סופלייז!", סיכויי קבלתך משתפרים פלאים. ואם תגידי "משעמם פה. בואו לארומה" יתכן שנקרא למשטרה.

    השבמחק
  15. פוקס, שסבל אנושי נוגע לליבו8 במרץ 2010 בשעה 22:06

    ממש הגרסא הישראלית לשלושה בדירה אחת...

    השבמחק
  16. בוודאי שאני רווקה. אבל רועי נשוי ואתה הומו. איזה עניין רומנטי יש לי בכם?

    השבמחק
  17. אחד שמבין באמת9 במרץ 2010 בשעה 22:18

    כול התל אביבים הסמולנים האלה יושבים כול היום בבתי קפה בימקום לתרום למדינה ומוציאים את כול הכסף שלהם על אוכל יקר ולא טעים רק כדי לעשות רושם. תאמינו לי הכי טוב נס קפה של עלית עם שתיים סוכר ונגיעה של חלב עמיד תנובה בישביל לשבור את המרירות ולחם אנג'ל טרי מהמכולת של ששון על הבוקר, עם קצת ריבה אדום, שיהיה מתוק, ולא בראסברי ולא בטיח.

    השבמחק
  18. אחד שמבין באמת - ברוך הבא לבלוג. אנחנו מכירים? בכל אופן, אני מקווה שתקפיד ליטול חלק בשיחות כאן

    השבמחק
  19. אחד שמבין באמת: אתה תותח! (אין, אין עליך)

    השבמחק