"פתח-תקווה?!" תמה א', "מה יש לעשות בפתח תקווה?"
הגרמני השיב שהוא משתוקק לצפות מקרוב בגשר שבנה בעיר סנטיאגו קלטראווה*. ללא ספק, פתח תקווה על המפה.
-
*הגשר של קלטראווה בפתח תקווה מאוד דומה לגשר הנורא שהוא בנה בירושלים. קלטראווה גם היה האדריכל שתכנן את קירויו של האצטדיון האולימפי באתונה לקראת 2004. המראה של הגשרים ושל האצטדיון, שהיה הרבה יותר יפה לפני השיפוץ, יוצרים תחושה שמדובר באדריכל של קונץ אחד.
בתמונה: גשר קלטראווה בפתח-תקווה מהצד של השום-דבר. את צדו השני של הגשר, של השום-כלום, לא נותר אלא לדמיין.
-
=
-
קוראי העיתונות הכלכלית יודעים לדווח שפתח תקווה זוכה לפריחה חסרת תקדים, ודירותיה נמכרות מחירים גבוהים במיוחד. כל זה קורה כאשר העיר הזו זוכה לזלזול רב, שנובע, כך נראה, מהסתמיות הבלתי נסבלת של העיר, שאין בה דבר פרט לגשר קלטראווה, משפחת לוזון וסוכנות המכוניות "יגואר". למעשה רבים טוענים שפתח-תקווה כלל אינה קיימת.
-
=
-
יקירי יהושע קנז הוא ללא ספק אחד הדברים הטובים היחידים שיצאו מפתח תקווה. העיר מוזכרת, תחת השם "המושבה", ברבים מספריו ומסיפוריו. שמו של גיבור ספרו התגנבות יחידים, המתאר טירונות של חיילים עם כושר מוגבל בשנות החמישים, אינו מוזכר, שכן כולם מכנים אותו "מלאבס" על שם המושבה ממנה בא.
-
נראה שקנז עצמו גם כן לא אוהב את "המושבה". או לפחות דמויותיו: הסיפור "בשר פרא, בשר זר" בקובץ הסיפורים היפה דירה עם כניסה בחצר, מתרחש בפתח תקווה של שנות החמישים. צופיה, הדוברת, עברה עם בן-זוגה ובנה מתל-אביב למושבה. המעבר לא מילא את צופיה אושר.
"כשבאנו לגור במושבה הזאת וראיתי את הסביבה שלנו, נהייתי חולה. שבוע שכבתי במיטה, לא רציתי לראות אף אחד ולא לצאת מהבית. אני גדלתי בתל-אביב, רחוב החשמונאים, בין אחד העם ושדרות רוטשילד. אז אתם מתארים לעצמכם. ביקרתי כמובן לא פעם במושבות אחרות, ראיתי שם אנשים נפלאים ומעשים גדולים, אבל מקום כזה אני עוד לא ראיתי. פה לא ביקרתי אף פעם. מה היה לי לחפש פה? לא ידעתי שיש מקומות כאלה בארץ. עברנו הנה בגלל העבודה של בעלי. ההגדרה שלו היא 'פקיד ממשלתי'. יותר מזה אני לא יכולה לפרט והסיבות מובנות.
-
מהרגע הראשון הבנתי שחזרנו לגולה, לעיירה מכוערת במזרח אירופה, מהסוג שמנדליי מוכר ספרים מתאר בסיפורים שלו. בתים קטנים, ישנים, וחצרות מוזנחות. אנשים בורים, הרוב אדוקים. בכל פינה יש בית כנסת. והמרכז המסחרי שלהם (הם קוראים לזה 'המושבה', כאילו שהם לא גרים במושבה) זה איזה רחוב מסכן, עם חנויות עלובות ובתים עקומים כמו בציורים של שאגאל. משהו נורא".
רשומות
אני לא יודע מספיק על מגריט כדי לנחש מה הוא היה אומר על העובדה שהכותרת של הפוסט שלך היא אחת בשורה ארוכה של התחכמויות כאלה - http://bit.ly/cf6p2z.
השבמחקיפתח, מדוע הלינקים לא נפתחים בחלון חדש? לא שאני לא יודעת איך לעשות open link in a new tab, ובכל זאת - למה לא להקל עלינו? יצער אותי מאוד ללחוץ על לינק ברישול ולהיות מושלכת מהבלוג (ולא שאני לא יודעת לעשות back. ובכל זאת...).
השבמחקשאלה טכנית על משהו שאני לא יודעת: איך זה קורה שמגיבים קוראים לעצמם "פוקס, שלא קרא בלה בלה" וכן הלאה? מה זה הפוקס הזה?
שאלה אחרונה: איך הבלוג הזה לא הופיע ברשימת המומלצים של אורי קציר? והלא מדובר באחד הבלוגים הטובים בשוק כיום.
רועי -
השבמחקאני מנחש שמגריט היה מסניף עוד קצת חומר ונרגע.
עוגיפלצת -
1. אני לא יודע להסביר או להסדיר את עניין הפתיחה של הקישורים. אני מציע ללחוץ על הקישור, להקיש על המקש הימני, ולהורות למחשב לפתוח את הקישור בטאב חדש;
2. הדבר האחרון שאני מסוגל להסביר זה את פוקס :) ;
3. לגבי הרשימה של אורי קציר - ראשית אני מודה לך על ההערכה. שנית, הבלוג לא עומד בדרישת הסף של פעילות למעלה משנה. שלישית, מדובר ברשימה של אורי קציר, ולכן צריך לשאול אותו לשיקוליו. בכל אופן הרשימה הזו כל כך מרשימה, וכוללת כל כך הרבה אריות בלוגוספירה, עד שבעיני זה לא מפתיע שאין בה מקום לחתולים.
ההורים שלי מתעתדים להגר לפתח תקוה. עכשיו כשפתח תקווה על המפה, אני יכולה להיות רגועה. נכון? כי עדיין יש לי תחושת מחנק מהמחשבה על פתח תקווה. מחנק וקבס.
השבמחק~~~~~~~~~~~
אני מאוד מחבבת את הבלוג שלך.
לעניין הלינקים, אני מצטרף לעוגיפלצת. זה מעצבן במיוחד כשעובדים עם לפ-טופ (כלומר, כשאין עכבר ואי אפשר להשתמש בקליק האמצעי כדי לפתוח קישור בלשונית חדשה בלי לעבור דרך התפריט של הקליק הימני). התוצאה היא שיותר נוח לי לקרוא את הפוסטים דרך הגוגל רידר (שאוטומטית פותח כל לינק בלשונית חדשה) מאשר להיכנס לבלוג עצמו.
השבמחקקלטרווה שולח לארץ תכניות בניה שנופלות לו מהשולחן שרטוט והמנקה מטאטאה בערב. ככה רק הדברים המכוערים שלו נבנים פה.
השבמחקיפתח, אני לא יודעת על איזו מערכת מבוסס הבלוג, אבל לדעתי צריך להיות לך מתחת לשדה שבו אתה מכניס את הקישור גם שדה שנקרא "חלון/target" או משהו כזה, ובו אתה יכול לבחור "לפתוח בחלון חדש/open in new window (blank).
השבמחקואם אתה יודע את כל זה ובכל זאת זה לא עובד - קבל את התנצלותי
עוגיפלצת - אין לי שדה כזה. צר לי. ככל שיש כאן מישהו שמכיר את הפלטפורמה של "בלוגר" ויודע מה לעשות - אשמח לקבל הנחיות.
השבמחקלא נורא יפתח, גם אם לכל מילה תוסיף קישור - משוך אמשיך ללחוץ על כולם.
השבמחקהאם הכותרת בצרפתית ללא תרגום היא מחווה לספר "בדרך אל החתולים" של הסופר המדובר?
השבמחקהעם דורש תרגום עכשיו!
רומפלשטילצכן - כשכותרת הפוסט הייתה בערבית לא התלוננת. http://findigart.com/bibliography/ceci-nest-pas-une-pipe/
השבמחקאני חייב להגיב לגבי קלטרווה:
השבמחקכמו כל הסטארכיטקטים (starchitects - לא יודע איך לתרגם את המונח)גם לקלטרווה יש סגנון. כשמזמינים ממנו מבנה - גשר או אחר- המזמין מצפה שכל עובר אורח ידע כי זה לא סתם מבנה אלא מבנה שהושקע בו זמן מחשבה וכסף ותוכנן ע"י אחד האדריכלים החשובים בדורנו. יש לזה מחיר - אכן חלק גדול מהמבנים ניראים דומים זה לזה - אבל זה כמו לומר כי "העלמות מאביניון" ו"גרניקה" לפיקסו הם קונץ אחד רק כי שתיהן יצירות קוביסטיות.
בנושא הזמנת אדריכלים ידועי שם לבנות בפרובינציות רחוקות - המנהג הזה קיים כבר מאות שנים, ואפשר לבקרו מהרבה כיוונים אבל החיוב שבו הוא שהוא מכניס לעולם המושגים של המזמינים הגדולים את הערך שבהשקעה בעיצוב גבוה. וככה בלי לשים לב כל המעצבים והאדריכלים יוצאים נשכרים.
לגבי קלטרווה עצמו - החידוש הגדול בעבודות שלו לדעתי היה לפני הרבה שנים כשהוא העז - כארכיטקט שהוא גם מהנדס - לתכנן גשרים שהעניין בהם הוא הביטוי הפיזי של העובדה המופלאה שגשר לא נופל. כל הגשרים שלו בנויים על עקרונות של שיווי משקל ומנכיחים את הדרמה הזו.
וחוץ מזה - כמו כולנו - אנו נוטים לנסות לשחזר הצלחות, אבל לפעמים, במקרה, השחזור יוצא יותר מוצלח מהמקור, מה שנכון לדעתי לגשר בירושלים.
ראשית - אם בעיר פתח תקווה עסקינן - האם אי פעם חשבתם על השם הציני המשעשע של העיר? פתח תקווה?! הרי מראה העיר מבטל כל תחושת תקווה מכל בן-אנוש המתקרב אליה.
השבמחקשנית - עוגיפלצת? מה בינך לבין ה-Cookie Monster והאם אנחנו מכירים?
שלישית - מאוד קל להסביר אותי, אבל אני מעדיף מעטה של מסתורין - זה גורם לי להראות מעניין.
רביעית - אני רוצה להריע דווקא לעיצוב החדש של הבלוג, בדמות האיחולים הלבביים לנבחרת הצרפתית. אני אישית אנגלופיל, אבל אם אתם מתעניינים מי יגיע לגמר, הרי אלו הגרמנים. למה? כי אנחנו חיים בעולם מחורבן.
עמית - ראשית, ברוך הבא.
השבמחקשנית, אני מקבל מקבל הטענה שלך שלאמן יש "שפה" מסויימת, כאשר כל היצירות שהוא יוצר באותה שפה דומות זו לזו. עם זאת, אני חושב שעדיין צריך שיהיה ערך אינדיבדואלי או אמירה קונקרקטית לכל יצירה ויצירה.
שלישית, הדוגמא שנתת של פיקאסו היא מאוד מעניינת משום שהוא דווקא תופעה ייחודית של אמן שהצליח להמציא את עצמו מחדש וליצור שפה חדשה שוב ושוב ושוב, כאשר יחד עם ההספק המדהים שלו, ניתן לומר בשקט שהוא שקול לחמישה אמנים שונים.
פוקס, אנחנו לא מכירים, אבל גם אני אנגלופילית. וגם קצת אמריקנופילית. ובקיצור - כל שהוא אנגלו-סקסי עולה בעיניי לעין ערוך על כל שהוא קונטיננטלי.
השבמחקזה שהשפה החדשה היא חדשה זה לא אומר שהיא יפה. לא צריך לשפוט אמנות לפי החידוש שבה.
השבמחקשפה חדשה היא לא בהכרח יפה
השבמחקשלום, הגעתי בטעות. חיפשתי בגוגל את המחרוזת (!) "הלינקים לא נפתחים בחלון חדש, והגעתי. ואיזה מזל. מאז שבעלי קרא שוב את "הוא הלך בשדות" הוא נהיה ממש אובססיבי לגבי מעבר לכפר והצטרפות להתיישבות העובדת. כשאמרתי לו שנראה לי שאי אפשר כבר להצטרף, הוא נשאר עם הכפר. אני הולכת לשאול מחר את דירה עם כניסה בחצר הזה של קנז מהספרייה, ואולי השקט והשלווה ישובו לגור בדירתי התל אביבית. תודה
השבמחק