ז'וזה סאראמגו מת.
"בעלי מזג נוסטלגי, שבדרך כלל הם אנשים שבירים, לא כל כך גמישים, אכן חווים את החיים כעונש חמור, אבל יש להודות שמצב כזה, גם אם הוא קשה, מתפתח רק לעתים רחוקות לדרמה מזעזעת, מאלה שמעבירות צמרמורת ומסמרות שיער. התרגלנו יותר לראות סביבנו, עד כדי כך שהתופעה אינה מפתיעה עוד, אנשים שמתמודדים בסבלנות עם דקדוקי הבדידות, כמו בדוגמאות שהתפרסמו לא מכבר, אף כי אינן מפורסמות במיוחד, ובשניים מן המקרים אפילו היה סוף טוב, וכוונתנו לצייר הפורטרטים שמעולם לא נודעה לנו אלא האות הראשונה של שמו, לרופא שחזר מן הגלות למות בזרועות מולדתו האהובה, למגיה שהשמיט אמת אחת ושתל במקומה שקר, לפקיד הזוטר במרשם האוכלוסין שהעלים תעודת פטירה, כל אלה, במקרה או בשל צירוף מקרים, היו בני המין הזכרי" (מתוך: האדם המשוכפל).
ומי ש
לא קרא, חייב לעצמו את הבשורה על פי ישו.
רשומות
ומה עם הבן של השופט? לא מגיע לו פוסט?
השבמחקיש לי תשובה שלא נעים לי לכתוב אותה. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
השבמחקהתכוונתי לשאול באיזה ספר אתה ממליץ למי שלא קרא סארמאגו מעולם להתחיל. אני מבינה בש"הבשורה על פי ישו".
השבמחקרשמתי לפניי אך אני אחכה - ודאי הספרייה החדשה תצא במבצע בקרוב, וממילא יש לי שניים בתור כרגע...
עכשיו אני סקרנית עוד יותר לשמוע את התשובה
השבמחקעוגיפלצת -
השבמחקממש לא קראתי את כל ספריו המתורגמים של סאראמאגו, וכפי שרועי אומר יש משהו משמח בכך שיש עוד די ספרים שהוא כתב וטרם קראתי (http://roeerotman.wordpress.com/2010/06/20/death-with-interrupsions/).
אני מאחל להם אריכות ימים וספרים רבים, אבל אציין שיש משהו שדי מצער אותי בכך שכבר קראתי את כל כתבי א.ב. יהושע (פעמיים) ואת כל כתבי יהושע קנז. מה אעשה?
ולגבי השאלה עם איזה ספר של סאראמאגו כדאי להתחיל - אני מניח שכדאי להתחיל עם "על עיוורון", שמעבר להיותו ספר מרהיב, הוא גם ספר שקל לקרוא ומאוד מושך לקרוא.
עם "הבשורה על פי ישו" הייתי דווקא ממתין וניגש אליו רק אחרי טעימה גם מסדרת הספרים הנוירוטיים שלו שציינתי בפוסט, כמו "כל השמות"