יום ראשון, 20 ביוני 2010

מיניותה המתפרצת של המורה לתנ"ך

תכננתי לכתוב פוסט ארוך ומייגע על פרשת פסק הדין בעמנואל, אבל פשוט לא היו לי הכוחות לכתוב אותו. לכן אסתפק בציון עניין אחר שמאוד שימח אותי בסוף השבוע. במוסף הארץ התפרסמה כתבה על חינוך מיני בישראל – על תכנית הלימודים המצוייה, התכנית הרצוייה, ועל התכנית שמיושמת, אם מיושמת, בבתי ספר כאלה ואחרים.

הפסיכולוגית טלי טרגר מציינת כי על מנת שהתלמיד יבטח במורה שלו שמדברת איתו על ענייני מין, עליו להשתכנע שגם המורה היא ייצור מיני. ועכשיו כולכם (תהא זהותכם אשר תהא, ותהא העדפתכם אשר תהא) נקראים לחשוב על המורה שלכם לתנ"ך בכיתה ט' ולהשתדל לא לשלוח יד לאזור החלציים.

הכתב דורון חלוץ התלווה לשיעור בחינוך מיני בבית ספר בראשון לציון. במסגרת השיעור חולקו לתלמידים היגדים שונים בנושא, כאשר היה על התלמידים לציין אם ההיגדים הללו הם נכונים אם לאו, וכאשר אותם היגדים שימשו בסיס לשיחה בכיתה. מטבע הדברים התכנים באותו שיעור הם תכנים הטרוסקסואליים.

רצה הגורל ואת ההיגד התשיעי בדף העבודה של השביעיסטים הראשל"צים נדרש להקריא נער מחומצן, שנוקט לשון זכר לכל אורך הדרך: "זכותךָ לסרב לקיים יחסי מין עם בן זוג ואם כן, זכותךָ לדרוש מין בטוח". אורנה ממהרת לקלקל את החגיגה הלא-צפויה: "אנחנו נעשה את זה בלשון נקבה, 'זכותֵךְ'", היא אומרת, "גם אם זה נכון גם לבנים". בהפסקה, בחדרה, היא טורחת להסביר: 'חשוב לנו, המבוגרים, לחזק דווקא את הבנות בגיל הזה שאומרות 'לא מתאים לי'. ההחלטה לקיים יחסי מין זה רק כי הן חשות קירבה, ולא כי הבחור רוצה".

ש: מה יחשוב התלמיד הגיי כשכל הזמן מדברים בכיתה על בן ובת?

"ביום האיידס מדברים על הומואים ולסביות".

6 תגובות:

  1. מקסים בחיי. אה ותודה על הפלאשבק לזהבה מיוסף.

    השבמחק
  2. המורה שלי לספרות הלכה כאן על פי תהום. היה לה תחביב מעניין למצוא סמלים פאליים בכל יצירה שהיא לימדה. היא באמת חיפשה את הדברים האלה. משיחות עם בני כיתות אחרות עלה די בבירור שאנחנו מקבלים הרבה יותר פאלוסים מאשר שאר הכיתות, להוציא, אולי, את כיתת המחוננים (וזה, כמובן, לא אומר כלום על המחוננים). אבל בעוד שהיא נהנתה מאוד מהפאלוסים, היא חשה מבוכה רבה ליהנות מהם בפני כיתה מלאה במתבגרים. היא היתה מאדימה ומחווירה חליפות, מגמגמת מעט ובסוף יורה את שהיה לה לירות בחיוך שכל כולו אומר "איזה כיף! תקברו אותי פה". באופן מוזר, יום השנה הראשון למותו של מנחם בגין עורר בה תגובות פיזיות דומות.

    והערה נוספת, למקרה שלא תהיה הזדמנות אחרת להעיר אותה: אני חושב שהגיע הזמן לשנות את הכיתוב שמעל הדגל הצרפתי שבעמודה השמאלית למשפט Adieu les bleus.

    השבמחק
  3. לחשוב על המורים כיצורים מיניים זו הדרך הבטוחה להפוך א-מיני. כנראה שזה הכיוון אליו הם חותרים. וככה הם יוכלו גם לחסוך את שיחת יום האיידס.

    השבמחק
  4. אלעד האנונימיני20 ביוני 2010 בשעה 20:34

    התגיות משעשעות, וכך גם הפוסט.
    ואני חושב שהפלאשבק היה אמור להיות לחדווה דנון.

    השבמחק
  5. לא יפה לציין שמות. וברור שאין הכוונה בהכרח היא למרה כזו או אחרת, לתנ"ך, ללשון או למתמטיקה.

    השבמחק
  6. נציג ארצות הצפון21 ביוני 2010 בשעה 9:21

    אני רק חייב לציין שאם כבר מדברים על פליטות ועל מורות לתנ"ך בכיתה ט', אז לי זה ישר עושה אסוציאציה למקרה המצער בו המורה להתעמלות פלט כדור מהאקדח שהוא קיבל לצורך אבטחה של איזה טיול שנתי על רגלה של המורה לתנ"ך.
    כמובן שהמאורע הזה פורסם בכל עתון שמכבד את עצמו, והיא עצמה חזרה ותארה בראיונות האלה שהיא "הרגישה פתאום כאב חד ומוזר ואז ראתה שמשהו נוזל לה על הרגליים"

    השבמחק