יום רביעי, 10 בפברואר 2010

קפה עם מצפון

סוף סוף יום חופש.
גד
05:55 המערכת נדלקת על גלי צה"ל. משודרת הפינה של אבשלום קור. הולך לעשות פיפי וחוזר לישון.
גד
06:50 מתעורר ומתלבש. בוחר בחולצה המשובצת המגניבה-מדי-עבור-העבודה-אבל-החנונית-מדי-עבור-ימים-שאינם-ימי-עבודה.
גד
07:15 עולה על האוטובוס. נרדם לצלילי טל ואביעד.
גד
07:45 מתעורר. התכנית של טל ואביעד יצאה להפסקת פרסומות. מעביר לתכנית של שי ודרור. הם משוחחים עם אמיר בן-סירה שמספר על שני הומואים עם קיש שהסכימו לעזור לו להתניע את הרכב שהמצבר שלו שבק חיים. להפתעתו הם לא הציעו לו לחבר את התנינים של הכבלים לפטמות.
גד
08:00 מתייצב ב"אילן'ס". באופן מפתיע פוגש שם את
רועי. המפגש הזה מונע ממנו לקרוא את הספר שהוא תיכנן, והוא דוחה עבורי את מועד הוצאת הספר שלי מהתיק. מזמין אספרסו כפול וכוס מים בלי קרח. רועי תוהה מדוע זה אני טורח להדגיש שאני רוצה את המים בלי קרח, והרי אקבל את המים עם קרח, כמו תמיד. התוצאה המיידית היא שאיני מקבל כוס מים בכלל. אחרי זמן מה המלצרית נזכרת להביא לי כוס, ובאופן מפתיע המים בלי קרח. השיחה עוסקת בזוטות מהעבודה. מי שלא עורך דין לא יבין את זה.
גד
08:45 רועי הולך לעבודה. עובר לדלפק שמשקיף על הרחוב ושולף מהתיק את הספר. קורא. מביט לעבר האיש שיושב ליד וקורא את עמודי החדשות של "הארץ". שם לב ל
כותרת מעניינת על ברנאר אנרי לוי. האיש הולך ובטרם יש בידי ליטול העיתון כדי לקרוא הידיעה מגיע איש רע אחר שחומס את העיתון.
גד
10:20 משלם והולך לכיוון דרום.
גד
10:40 מגיע לסניף היחסית-חדש של "רביבה וסיליה" ברחוב הארבעה. מתיישב. מופתע מהעובדה שאין בנמצא את עיתון "הארץ" כדי לקרוא הכתבה על ברנאר אנרי לוי. מסביב לשני השולחנות הסמוכים יושבות נשים, חלקן הרות וחלקן עם תינוקות. עולה מהר מהשיחה באחד השולחנות שמדובר בעורכות דין. שונא עורכי דין. מזמין ארוחת בוקר ובינתים קורא. מקבל את ארוחת הבוקר שכוללת חלבה. לא אכלתי חלבה מאז הצבא. מחליט לטעום. לחלבה יש טעם כמו בצבא. הלחם טעים. כך גם עוגת השמרים עם הריקוטה והצימוקים. שותה קפוצ'ינו כפול. מגיע בחור בלונדיני עם רמז להתחלת התקרחות ועם רמז לנטייה להשמנה. מסתבר שהוא עובד המקום והוא תופס מקומו ליד מכונת הקפה. קורא ובוהה בבחור החמוד שליד מכונת הקפה. מדי פעם מביט החוצה ונדהם מהעובדה שהבחור השחרחר שיושב שם (שלא יודע להחזיק סיגריה ומדבר בעניין רב עם חבר שלו) מעז להראות את עצמו ברבים אחרי שעולל לגבותיו את אשר עולל.
גד
13:00 משלם, לוקח גם לחם לארוחת ערב והולך לכיוון דרום מערב. חושב שהפסל "אביב" בשדרות רוטשילד הוא מכוער.
גד

13:15 מגיע ל"גינזבורג". אין שם נפש חיה. מחליט להרגיע עם הקפה, מה גם שב"גינזבורג" אין קפה, אז מזמין תה. מנגו ופסיפלורה. קורא. מגיע איש חמוד חבוש כיפה שחורה עם ילדתו בת הארבע. הילדה מאוד חמודה והיא אוחזת בפיה מוצץ עצום מימדים. היא סוחטת בקלות תשומת לב ואף חיוך, אבל אז עוברות מחשבות לפיהן חיוך לעבר ילדה קטנה עשוי להעיד על המחייך כפדופיל (וזה מעיד, כמובן, על היעדר הפרופורציות שאחז במדינה. הרי ידוע שילדות קטנות – וילדים קטנים - אמורות להיות מודאגות מחיוך של גבר זר משמעותית פחות משהן אמורות להיות מודאגות מחיוך של אביהן או דודן). חוזר לקרוא. מגיע המשורר והסופר מירון ח. איזקסון (כיף. תמיד פוגשים סלברטיז ב"גינזבורג"). מוצא את עמודי החדשות של "הארץ" וסוף סוף קורא את הכתבה על ברנאר אנרי לוי. קצת מתאכזב.
גד
15:15 משלם והולך לכיוון צפון מזרח.
גד
15:30 מבקר ב"מוזיקה נטו". מברר אם הגיע הדיסק שהוזמן. לא הגיע. מופתע ושמח מיציאת
דיסק הופעה חדש של עמיר לב עם גבע אלון וברי סחרוף. קונה. מחליף חיוכים וכמה מלים עם הבחור שליד הקופה. הוא מאחל לי "תיהנה עם עמיר לב החמוד". תוהה אם זו המילה המתאימה כדי לתאר את עמיר לב.
גד
15:40 עולה על האוטובוס. מתלבט אם להעיר את האשה הישנה כדי שתפנה לי את המושב שלידה מהתיק והמעיל שלה, או להתיישב במושב אחר ופחות נוח. מעיר את האשה. היא כבר לא מסוגלת לחזור לישון. ישן.
גד
16:15 מגיע ל"אספרסו בר" בפרובינציה. קורא עד שאלעד יגיע. הוא מגיע ואנחנו מתיישבים בחוץ. מזמין קפוצ'ינו כפול. תוהים איזו פעילות התנדבותית ניתן לבצע כדי שנרגיש טוב עצמנו, ואם אפשר אז שזה יהיה בלי לזוז מהמחשב.
גד
18:30 מגיע הביתה. בודק מיילים. רואה שרועי, באדיבותו, החליט לשלוח לי קישור לכתבה על ברנאר אנרי לוי. מבצע מטלות שדורש הבית.
גד
19:30 מכין ארוחת ערב ואוכל אותה כמו ילד טוב. מחמיא לעצמי על הקישואים שבישלתי. הם הולכים מצויין עם גבינת פטה ועם הלחם של רביבה וסיליה.
גד
20:00 קורא.
גד
20:45 נכנע לחולשות וצופה ב"פרקליטים". שונא עורכי דין.
גד
21:30 מקלחת, במהלכה חושב על ענייני העבודה שמחכים למחרת. שונא עורכי דין.
גד
22:00 כותב יומן זה.

12 תגובות:

  1. מספר הערות:
    (-) יש תחושה שהחופש שלך הוא עבודה קשה. מזל שתיכף סוף השבוע.
    (-) לעניין שנאת עורכי הדין שלך - בתור מי ששונא עורכי דין, יש לך לא מעט חברים כאלה. רק בקרב חבריך ששמם מתחיל באות אל"ף אני מודע לארבעה עורכי דין (ובמקום בו כתוב בלשון זכר, יש לקרוא גם בלשון נקבה). בהקשר זה, תמוה שאתה מכנה "כיף" את המפגש עם המשורר עו"ד מירון ח. איזקסון.
    (-) גינזבורג - נדמה לי שדיברת איתי על בית הקפה הזה כבר כמה פעמים, אבל מעולם לא עלתה סוגיית היעדר הקפה בו. אבקש פירוט.
    (-) תה מנגו ופסיפלורה זה תה שראוי לשתות אותו בזמן שצופים במשחק של ארסנל.
    (-) יש תמונה של הבחור שהתעלל בגבותיו?

    השבמחק
  2. רועי -
    (-) אכן עבודה קשה. בטח כשמעורב בה מפגש עמך.
    (-) מדוע תמוה שכיניתי את המגפש עם איזקסון כ"כיף"? המפגש היה "כיף" כמו שאיזקסון הוא "סלברטי".
    (-) יש שם Illy, וכמובן דיברנו על זה בעבר.
    (-) לא היה מבחר גדול של תיונים ובחרתי את הסוג היחיד שאני לא יכול לקבל בחינם בעבודה.
    (-) למרבה הבושה אין תמונה של הבחור עם הגבות. ממקום מושבי היה קשה לצלם.

    השבמחק
  3. (-) אתה מאוד נחמד. בסעיף זה, "נחמד" במשמעות של "דרעק".
    (-) גם ציון אמיר הוא "סלבריטי". היית מכנה את המפגש עימו "כיף"?
    (-) לא זכרתי, ברשלנותך.
    (-) אין ספק, אחת הסיבות הכי פחות מוצלחות לבחירת תיון שהיית יכול להעלות. אני מזכיר לך - בעבודה אתה יכול לקבל בחינם גם כוס מים בלי קרח.
    (-) אתה רשלן. אבל לפחות אתה מתחיל להתבייש בזה.

    השבמחק
  4. איזה יופי, כתבו עלי פוסט.

    השבמחק
  5. מי קם ברבע לשמונה ביום חופש? אין ספק שלתת לך יום חופש זה בזבוז ימי החופש של היקום.

    השבמחק
  6. רוזה אמרה דברי טעם.

    האם אתה שונא עורכי דין כי אתה מיזנטרופ (ואלו נקודות ההתייחסות שלך לעולם) או כי הם עורכי דין? (2 התשובות לגיטימיות, אגב).

    שונא אותך גם, תודה. :-)

    השבמחק
  7. היפהפייה הנרדמת12 בפברואר 2010 בשעה 20:04

    לקום ברבע לשמונה בבוקר ביום חופש? אני בימי עבודה קמה ב-12:00.

    השבמחק
  8. אני מניח שרצית להדגים שאפשר לטרחן את הקוראים עם קורות יומך גם בלי מנוי לטוויטר/פייסבוק/באזז/ציפורי לילה עם מנחם שיזף. אבל, להפתעת כולם, זה הכי מזכיר את "אפשרות של אי" של וולבק. המממ.

    השבמחק
  9. רוזה מרציפן והיפהפייה הנרדמת - לו הייתן קוראות בדקדוק את הפוסט הייתן לומדות שלא התעוררתי ברבע לשמונה.

    אלעד-וו (Danesi) - אכן לטרחן זה אני. בכל אופן, חבר המליץ לי על הפרוזה של וולבק, ובהשפעתו אף קניתי את "החלקיקים האלמנטריים" (למרות כריכתו המביכה), ואולם - כמו שאומרים - טרם הספיקותי. לכן איני יודע אם וולבק השפיע עלי באופן העולה כדי פלגיאט אם לאו.

    השבמחק