קר לי וכואב הגרון

לקחתי את הרכב לטיפול אצל הרופא במלאת לו 15,000 ק"מ נוספים על הכביש. שעה לאחר שהשארתי את הרכב לבד התקשר עלי אחד הרופאים וטען שמצב הצמיגים האחוריים של הרכב אינו בטיחותי ושהוא מציע להחליפם. נעתרתי להצעת הרופא, ופתחתי בהתייעצות עם א' הפסיכולוג כדי לברר כמה פראייר יצאתי.
-
=
-
א' הפסיכולוג: בני כמה הצמיגים?
-
יפתח: אני לא ידע. אני מנחש שהם על הכביש לא מעט זמן
-
א' הפסיכולוג: הם בכלל אמורים להחליף צמיגים במוסך? זה לא אמור להיות פאנצ'ר מאכער או משהו?
-
יפתח: מסתבר שכן
-
א' הפסיכולוג: טוב, מוסכניקים הם סוג של אלוהים, לא נראה לי שיש לך יותר מדי ברירות. אתה בודק אוויר בגלגלים מדי פעם?
-
יפתח: ברור שלא
-
א' הפסיכולוג: לדעתי אגב החלפת גלגלים לא אמור להיות מאוד יקר
-
יפתח: 1000 שקל לשני גלגלים
-
א' הפסיכולוג: זה נשמע לי יקר מדי. אני הייתי אומר לו תודה על העדכון והולך לקנות באוטו דיפו או משהו. אבל זה רק כי אני ישראלי ולא רוצה לצאת פראייר
-
יפתח: לאחרונה הייתי באוטו דיפו, אז אני יודע ששם לא יהיה זול יותר. וגם הבאתי קופון. תודה שאתה מעולם לא הבאת קופון למוסך
-
א' הפסיכולוג: תכננתי ללכת בשבוע הבא עם קופון. כמה שאנחנו הומואים. אגב הומואים, לבדוק אוויר בגלגלים זה לא כמו להחליף פאנצ'ר - לא צריך לעצור נהג מונית ערבי בשביל שיעשה את זה בשבילך עבור 200 שקל בדרך חזרה מפסטיבל הקולנוע בירושלים
-
יפתח: אין לי בעיה להחליף פאנצ'ר
-
א' הפסיכולוג: יופי, אז אדע לקרוא לך בפעם הבאה
-
יפתח: אחרי שנהג המונית הערבי מחליף לך את הפאנ'צר - והוא צריך להתרחץ כי הוא נורא התלכלך - הנימוס מחייב לרחוץ יחד איתו?
-
א' הפסיכולוג: הדבר היחיד שאתה צריך לרחוץ מעצמך זה את הבושה
-
יפתח: זה נשמע לי יותר מדי קונקרטי מכדי שתמציא את זה. מי הגאון?
-
א' הפסיכולוג: ר' ואני, לפני כ-9 שנים. עבר כנראה מספיק זמן כדי שאוכל לצחוק על זה. אני מתנחם בכך שתרמנו לצמצום הפערים החברתיים בישראל
-
יפתח: מה היית עושה עכשיו אם זה היה קורה לך עם א' הפיזיותרפיסטית?
-
א' הפסיכולוג: הייתי קורא לך כמובן
-
יפתח: ומה להערכתך ר' היה עושה אם זה היה קורה לו עכשיו עם בחיר לבו?
-
א' הפסיכולוג: אולי הוא שמר את מספר הטלפון של נהג המונית.