יום שבת, 3 באפריל 2010

נטליה גינצבורג לעניים

אבי, כמוני, הוא אדם נוח להתרגז. הוא מודע לכך, ולטענתו הדבר נובע מהעובדה שבעורקיו זורם דם לטיני. אבי נולד בעיירה קטנה בדרום צרפת. את השאלה אם צרפתים הם לטיניים נשים בצד, וזה משום שגם אם כן, הרי שאבי אינו בעל דם צרפתי. אמו ברחה מגרמניה לצרפת בשנת 1937, ושם היא פגשה את אביו, יליד ורשה שנסע ללמוד הנדסת חשמל בצרפת ונשאר לעבוד בה. במלחמת העולם השנייה האב (שהוא סבי) לחם(?) בצבא הצרפתי ומאוחר יותר נטל חלק בפעילות הרזיסטנס. ועם כל הגאווה הלאומית הזו סבי, דוד שמו, היה פולני בן פולנים.



בתמונה: אבי התינוק בזרועות הוריו בצרפת המשוחררת של תחילת 1945

בתמונה: סבי, ז'אק (אבי, מוחזק בידי סבי), מארי-רוז ושארל. סבי מתהדר באף שלי

=
-
כלל לא ברור מה מקור שם משפחתנו. מסתבר שהשם הוא כשמו של הר בנורבגיה אשר אפילו מוזכר במחזה "פר גינט" של איבסן. בכל אופן סקנדינביים אנחנו לא.
-
בתמונה: פול קליי מצייר הר אחר ("ניסֶן") במקום אחר (שוויץ)
-
לפני מספר ימים קיבלתי העתקי מכתבים שהסבא רבא שלי, משה, אביו של דוד, שלח מוורשה לבנו השני, יעקב, שהיגר לארץ ישראל. למשה הייתה חנות צעיפים שפירנסה אותו יפה ואף איפשרה לו לסייע כלכלית לבני משפחה ולחברים. במהלך שנות השלושים אירע משבר כלכלי שהביא להתרוששותו. משה אמנם לא יצא מפולין אלא לגיחה של מספר שנים לרוסיה, שם הכיר ונשא לאשה את מרים, אולם הוא שלט בשפות רבות: אנגלית, גרמנית, עברית, ערבית, פולנית, צרפתית ורוסית. הוא נהרג בהפצצות הראשונות של הגרמנים על ורשה בספטמבר 1939. מכתביו מראים שפולנית אפשר לדבר בכל שפה.
-
=
-
מכתב ממשה לבנו יעקב בארץ ישראל בשפה העברית:

17.11.37

ילדי היקרים יעקב, הלה וכרמי שלום ואושר לכם.
-
קיבלתי את מכתבך, והידיעה, כי נולד לכם בן זכר. שמח שימחתני לאין קץ, והנני נותן לכם את ברכתי כי הבן הנולד יביא לכם הצלחה מרובה, ותזכרו לגדלו ולחנכו לתורה, לחופה ולמעשים טובים. בימיו ובימינו ייוושע עמנו וישכון לבטח בארצו על אף כל שונאינו-מְנַדֵּינוּ הרוצים לכלותנו ולעקור אותנו מן הארץ פה בארץ הדמים, ושם, ועינינו תחזינה נקמת דמנו השפוך כמים על לא חמס ולא חטא בידנו. פריסת שלום קיבלתי על ידי הגברת גינצבורג, והיא גם תמסור לך ממני דרישת שלום.
-
אנוכי עוד לא נרפאתי מן חבורה-מכה אשר זה כארבעה חודשים תענה אותי בייסורים נוראים אשר אי אפשר לפרטם. כשתי פעמים עשו לי ניתוח בראש, אך הפצע אינו חפץ להיגלד, ואין בידי הרופאים להביא ארוכה (=הבראה) למכה. והיום אמר לי הרופא שכפי הנראה צריך לעשות לי ניתוח שלישי. לשמע הדבר הזה תסמר שערת בשרי, וכבר נמאסו עלי החיים והיו לטורח. חיו בשלום וכולו בטובה. אביכם אוהבכם בכל נימי לבבו. עשו עימדי חסד וכתבו אלי פעם בכל חודש. נחום ואשתו ובנו דורשים בשלומכם. נחום איננו בביתו כי הלך למסעיו.

=
-
תרגום מכתב ברוסית ממשה בוורשה לבנו יעקב בארץ ישראל, שנה מאוחר יותר:
3.10.38

בני היקר יאשה,
-
קיבלתי את מכתבך ואת הכסף. תודה על שניהם. אחרי שדוד לא שלח לי כבר מזה חמישה חודשים, אתה מבין עד כמה עזר לי שהכסף הגיע עכשיו. לא מזמן קיבלתי מכתב מדוד. יכול להיות שגם אצלו העסקים לא כל-כך טובים, או שיש סיבה אחרת. יתכן שזה שניהם. עד עכשיו הוא עשה הרבה בעבורי, אבל עכשיו – ברגע הכי קריטי בחיי – הוא נטש אותי. אני חושב שלא אחיה עוד זמן רב.
-
מה המצב אצלך, יאשה? יש לך ילד נפלא. הלב מתמלא שמחה להסתכל עליו. לא יכולתי להספיק להתפעל מהפנים שלו. אני מתאר לעצמי שאתה מרגיש מאושר איתו. שיגדל לשמחה, ויגדל עם בריאות טובה. מהחדשות שמגיעות על מה שקורה אצלכם אני פשוט לא מבין איך אפשר לחיות שם. זה סיוט שלם. אצלנו לא יותר טוב. ביום החג הם עשו פוגרום רשמי. הרבה יהודים נהרגו ואת רכושם גנבו. לעיתונים אסור היה להזכיר זאת אפילו במילה אחת. יש שמועות שבעוד זמן מה הממשלה תחוקק חוק חדש. עתיד נורא מחכה לנו.
-
הגד בבקשה מה יהיה איתנו. כל יום חדש הצרות נופלות על ראשינו ואין סוף לסבלנו. פעם ראשונה אני מבקש ממך (... חסר ...) הציע לך לנסוע ל (...) חבל שלא ידעתי על כך כלום. אבל שום דבר לא היה עוזר, כי אתה התנגדת ונטית אל ארץ אוכלת יושיב. בכלל התנגדותכם טעיתם טעות שלא ניתן לתקנה. עם כשרונותיכם יכולת אתה ודוד לחבק עולמות, אבל תמיד הייתם עומדים על דעתכם בעקשנות שאין כמוה, ולא הייתם משגיחים אלא בזו הדעה שהגיתם בה, ומצאתם על פי טעות טובה מכולם, ואין כל איומים יכולים היו להבעיתכם כדי להזניחה. מה שסאשה עשה הוא בלי ראש, כמו התאבדות. אבל למה לו לזרות מלח על הפצעים. מ(השם חסר) אין חדשות כבר מזמן. מאז שנסע לא שמעתי ממנו אף מילה. דוד כותב שסשה הודיע לו שקיבל משרה ב-800 פרנקים בחודש.
-
לבקשתי לרשום לי תרופה למחלה שאני סובל ממנה (יעקה היה רופא), אתה קראת למחלה בשמה. האם לנשמה שלי נעשה יותר קל עם זה? אצל מוניה (עמנואל) הבריאות השתפרה קצת. אני מאחל לכם כל טוב, ואני מתחנן אליך מאוד לכתוב יותר. אוהב אתכם בכל מאודי. אבא"
=
-
תרגום חלקי של מכתב ברוסית ממשה בוורשה לבנו יעקב בארץ ישראל, חודש לאחר מכן:

13.11.38


יאשה היקר והחמוד,
-
קיבלתי עכשיו את הגלוייה השנייה שלך, אחרי שנסעתי לקליש לשמונה ימים. לצערי הייתי בלווייה של בן-אחי. לבי חולה, חונק אותי, ואני חי בקושי. נסיעה לברלין זה דבר בלתי אפשרי (...) בוא אלינו ונוכל להתראות בדנציג, אבל בלי המשפחה. יש לי מום לב מולד. אני בטוח שלא אחיה עוד הרבה זמן. היה בריא. אוהב אותך מאוד.

3 תגובות:

  1. ככה זה פולנים, כל הזמן עומדים למות.
    חוצמזה, אני מבינה שאת הכישרון קיבלת מסבא רבא.

    השבמחק
  2. פוקס, יהודי מזרחי (ממזרח פולין)4 באפריל 2010 בשעה 23:30

    צר לי, אך ניכר כי למשפחתך אין שורשים פולניים כלל וכלל. עובדה ידועה היא, כי פולנים - ובכך אני מתכוון לזכרים שמוצאם בארץ פולין, ולא לכלל בני האדם שמוצאם מאותה ארץ (כלומר רק הגברים) - סובלים בשקט (ויש לי גם חולצה שמצהירה על כך).

    ההסבר החלופי היחיד שאני יכול להציע, הוא כי אותה מחלה שהסבא רבא שלך סבל ממנה, היא עודף אסטרוגן.

    השבמחק
  3. מקסים ומרגש. ניכר שהיה איש חם ומלא רגש. כן, גם פולני. אבל איש חם, וזה יותר ממה שאפשר להגיד על... אנגלי למשל, אם כבר בעמים עסקינן.
    המכתב בעברית גורם לך לחשוב כמה דלה היא השפה בימינו...

    השבמחק