יום שבת, 2 באוקטובר 2010

לבד בחושך

על כריכת רב המכר לבד בברלין מאת הנס פאלאדה מובא ציטוט מן הניו-יורק טיימס לפיו פרסומו של הספר בשפה האנגלית בשנת 2009, 62 שנים לאחר צאתו לאור בגרמניה, הוא "האירוע הספרותי של השנה".
-
"אירוע" הוא בדרך כלל מסיבה שמתרחשת בשעות הערב במקום מבודד באזור השרון או באזור רמלה. המסיבה דורשת היערכות רבת שעות לפני כן: ביום של "אירוע" אוכלים סלט בצהרים, כדי שיהיה מספיק מקום בבטן לאוכל ולאלכוהול שיוצעו בערב. השאיפה, כמובן, היא לצרוך אלכוהול שעלותו לא תפחת מעלות ה"אירוע" עבורך, כפי שבאה לידי ביטוי בצ'ק שאתה מפקיד בתחילת המסיבה.
-
על "לבד בברלין" לא שילמתי בצ'ק כי אם במזומן, כאשר יש להניח שעלות הספר עבורי הייתה נמוכה מעלות השנאפס שזרם כמים במהלך קריאתו. הבעיה היא שהשנאפס לא נערה לגרוני.
-
קשה לי להסביר מדוע קניתי ומדוע קראתי את "לבד בברלין", המתרכז בחייהם העלובים של מספר אנשים בברלין בתקופת המלחמה (כלומר, מעבר לחיבה לנאצים). קנייתו הייתה חפוזה מבלי שנערך תחקיר מקדים. לו היה נערך תחקיר כזה, ולו הייתי מתבשר בזמן אמת שאברי גלעד המליץ בחום על הספר בתכניתו בגלי צה"ל, יתכן שרשימה זו לא הייתה נכתבת.
-
הפיוז קפץ לי לראשונה בעמוד השני של הספר, כאשר פרסיקה, חבר המפלגה הנאצית, הזמין את הדוורית, שעברה על סף דלתו, לחוג עמו את הידיעה על כניעת צרפת: "כנסי, בחורה, תשתי איתי שנאפס!"
-
לא ישכנעו איתי שהשימוש בצורה "כנסי" הקלוקלת, במקום ב"היכנסי" התקנית או ב"תיכנסי" הטבעית, הוא שימוש מכוון שנועד להעביר שפת דיבור (מה גם שאני לא בטוח שנאצים בשנות הארבעים של המאה העשרים דיברו גרמנית שנשמעת כמו עברית של טוקבקיסטים בשנות העשרה של המאה העשרים ואחת). מדובר בשגיאה בעברית של המתרגמת ושל עורכת התרגום (שבאופן בלתי שגרתי מצויין שמה. עורכים בדרך כלל נשארים מאחורי הקלעים). יוער בדרך אגב שהקריאה "כנסו כנסו" יכולה להיות נכונה והגיונית רק באולם בית המשפט, כאשר השופטת מבקשת להחדיר מוטיבציה בכונסי הכנסים שמינתה בתיק זה אחר.
-
מובן שהסופר לא אשם בשגיאה (המינורית. מודה) שנפלה בתרגום העברי. אבל הסופר כן אשם בכך שהוא יצר ספר אילוסטרטיבי נטול כל נשמה, אמירה או סגנון. אני לא מזלזל ביכולת לכתוב (ב-24 ימים!) ספר זורם של 670(!) עמודים. אבל היכולת הזו לא (בהכרח) מניבה ספרות טובה. ספר שצריך לציין בפניי בכל פעם מחדש שחיוכו של חוקר גסטפו לעבר נחקריו הוא "חיוך מרושע" לא יכול להיות "האירוע הספרותי של השנה". ואם בכל זאת מדובר באירוע של השנה אזי מדובר באירוע מוחי.
-
בצדה האחורי של כריכת הספר מובא ציטוט של פרימו לוי שטוען כי זהו "הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם על אודות ההתנגדות הגרמנית לנאצים". אניח שאין מדובר בביקורת של מחבר הטבלה המחזורית הנפלא, אלא בחוות דעתו של פרימו לוי מחולון לון לון.
-
לא הייתי טורח לכתוב את הדברים הללו אלמלא הספר היה רוכש מוניטין של ספר "איכותי" ו"חשוב" (אפילו אברי גלעד אמר). הוא לא. מי שרוצה לקרוא ספרים מצוינים של גרמנים על התקופה הרלבנטית, מוזמן לקרוא את היומנים של ויקטור קלמפרר (אותם הזכרתי כאן) ואת אישה בברלין, יומן של "אלמונית" מבברלין המובסת, שמתלוננת כי "פושעים והרפתקנים הנהיגו אותנו, ואנחנו הלכנו אחריהם כמו צאן לטבח".

12 תגובות:

  1. בכל פעם שאתה מדבר על "אירועים", נהיה לי לא נעים על שהזמנתי אותך לחתונה שלי. אני מקווה שאתה סולח לי.
    הערה נוספת: אתה משפטן חנון. כשאני שומע "כנסו כנסו", אני חושב על קורס להכשרת רועי צאן או בקר בערבות טקסס שטופות השמש:
    http://www.youtube.com/watch?v=qCRae5mRoRE

    השבמחק
  2. רועי - נראה לי שדי בתמונות שלי מהחתונה שלך כדי שיהיה לך לא נעים על שהזמנת אותי :)
    ולגבי הסליחה. זה לא עניין של סליחה, זה עניין של גמול. יבוא יום ותיאלץ לנכוח באירוע משלי, בחליפת שלושה חלקים בצבע ורוד פוקסיה. אפילו שרה נתניהו תתקנא בך.

    השבמחק
  3. יכול להיות שאני צריך לפרסם את התמונות המדוברות. אולי אני אעשה את זה בפוסט ואתן לו את הכותרת "לבד בחושך".

    השבמחק
  4. יכול להיות באמת. ויכול להיות שכתוצאה מזה תשב בימי שישי באילן'ס לבד בחושך.

    השבמחק
  5. אני לא דואג. אני אקח את חליפת שלושת החלקים שלי, בצבע הוורוד פוקסיה ואצטרף אליך בהומיה המזעזעת הזו בפינת שד' ח"ן שאתה משום מה כ"כ אוהב.

    השבמחק
  6. טוב, נראה לי שהפכנו למעט אידיוסינקרטיים מבחינת הקהל הקדוש הזה.

    השבמחק
  7. אני בטוח שהקהל הקדוש דווקא מאוד מרוצה. הוא זכה באורתום.

    השבמחק
  8. מה שאותי מעניין, זה מתי בדיוק ידעת שאתה תשלים את ה-670 עמודים האלו, רק כדי שתוכל לכתוב את הפוסט הזה.

    השבמחק
  9. פוקס - די בתחילת הספר (נניח, בעמוד 130) סברתי שזה לא ספר טוב. אבל הוא לא העיק והוא מאוד קריא אז המשכתי. בעמוד 450 כבר התחלתי לחשוב שהוא רע ממש, ואז זו כבר הייתה משימה לסיים אותו.

    השבמחק
  10. מה עם "סיפור של גרמני" של סבסטיאן הפנר?
    אני קניתי את "פרויקט לזרוס" בלי מחקר כמעט, היה מבצע, ההוצאה נחשבת, ההמלצה לא באה מאברי גלעד.
    מקווה שלא אתבדה.

    השבמחק
  11. "סיפור של גרמני" הוא ספר מצויין, רק שהוא לא מתקופת המלחמה. הפנר בורח מברלין ערב המלחמה.
    וגם אני קניתי את "פרוייקט לזרוס" אך טרם הספיקותי.

    השבמחק
  12. נכון, לא שמתי לב שהדגש היה על זמן המלחמה ממש. 

    השבמחק