"עיריית תל-אביב-יפו החליטה לקדם תכנית-אב לעיר תוך שימוש בשיטות התכנון האסטרטגי, המשלבות את המושגים העכשוויים של התכנון והניהול העירוני הכוללני עם עקרונות הניהול האסטרטגי מעולם העסקים. תהליך הניהול העירוני האסטרטגי הוא תהליך מתמשך ומחזורי של יישום, ניתור, והערה של הפרוגראמות, הפעולות והפרוייקטים העיוניים" (תכנית אב אסטרטגית לתל אביב, דו"ח מס' 1, תכנית פעולה, עיריית תל-אביב-יפו, מינהל ההנדסה, 2001. ובמלים אחרות: רון ל. האברד הגיע לתל-אביב)=
-
לפני מספר חודשים פורסמה ב"הארץ" כתבה מלבבת של נעם דביר על נחום זולוטוב, האדריכל שתכנן את הסופרמרקט הראשון בישראל, ברחוב בן-יהודה בתל-אביב שנפתח בשנת 1958. זולוטוב, באותה העת אדריכל צעיר, לא הכיר את עקרונות התכנון של סופרמרקט והוא נסע להשתלם בשווייץ, שם לטענתו נפתחו לו העיניים למראה הפלא בפעולה.
-
הסופרמרקט פועל במקום גם היום, ובכתבה מסופר על סיור שזולוטוב ערך שם עם בת זוגו.
"בדרך החוצה משופרסל בן-יהודה פוגשים בני הזוג זולוטוב את יצחק מקפה 'פרסטו', השוכן בבניין הצמוד. פעם זה היה מקום מפגש ידוע, אבל עם ירידת קרנו של רחוב בן-יהודה ונדידת הקונים, תחילה לרחוב דיזנגוף ואחר כך לקניונים, גם הקפה איבד אט אט את לקוחותיו. יצחק נזכר בהפגנות הסוערות שליוו את פתיחת הסופרמרקט. 'בן-יהודה זה לא מה שהיה, מת מה שהיה', הוא אומר. 'כל המכולות שהיו כאן מסביב סגרו. האמת, לי זה דווקא עשה טוב לעסקים, כי העובדים היו באים לשבת אצלי בסוף היום'.לעורכי דין לא היו סולחים בקלות על אמירות כאלה.
-
לזולוטוב אין רגשות אשמה. 'זה ממש לא על המצפון שלי', הוא אומר. 'הטילו עלי משימה ארכיטקטונית. לא אני מחליט אם צריך סופרמרקט או לא. זה היה חידוש, אבל זה לא היה משהו חריג בעולם. אני ראיתי את היתרון הגדול לצרכן. יש כאלה שאומרים שזה לא פגע בחנוונים כי הם נצמדו בעצמם לסופרמרקט. יש כאלה שגם הלכו לעבוד שם'".
-
=
-
לצערי איני זוכר מי הגדיר חיבה לארכיונים כנקרופיליה. בכל אופן נתקלתי בהשוואה הזו כבר לאחר שעמדתי על דעתי כחובב ארכיונים, ובפרט ארכיוני עיתונות. ההנאה הגדולה מהשיטוט בארכיון, כך נדמה, נובעת מהמימד האירוני שהוא חלק בלתי נפרד מקריאת מסמכים מהעבר.
-
עיר עם קונספציה, ספרו המצויין של נתי מרום, מלווה את ההיסטוריה התכנונית של תל-אביב, שהתחילה בבניית עיר "יש מאין" על קרקע בתולית והמשיכה לאחר מכן בהתמודדות עם הקיים על מורכבותו הרבה, ובראשה הפער בין ה"צפון" ל"דרום".
-
פטריק גדס, מתכנן הערים הסקוטי, זכה להיות מחברה של תכנית האב הראשונה לעיר תל-אביב. בתכנונו את העיר, גדס שם דגש בין היתר על הגינון העירוני. מרום מספר:
"הגינון היה כמעט אובססיה אישית של גדס, שהתחיל את חייו המקצועיים כבוטנאי. הוא ייחס לו משמעות תרבותית עמוקה וחזר וציין אותו במקומות רבים בדו"ח יותר מעשרה עמודים מוקדשים לענייני גינון מנטיעת עצים וצמחים מטפסים לאורך הרחובות והשדרות ועד גידול תולעי משי, מחינוכם של הילדים לחקלאות בגינות בתי הספר ועד לנטיעתו של גן בוטני אוניברסיטאי ב'סנטרל פארק' של תל-אביב תחת הכותרת המניפסטים 'האידיאל הגנני בביטויו המעשי בתל אביב כעיר גנים', התפייט גדס וכתב כי תל אביב לא תהיה עוד 'עיר גנים' אחת מני רבות בעולם, אלא 'עיר גן פרי', 'עיר שקד', 'עיר הדרים', עיר גפן ותאנה', 'עיר תפוז'. את הפרדסים שייעקרו לצורך הפיתוח העירוני של תל אביב יחליפו עצי התפוז שיינטעו בתוך גינות העיר. בזכות גני הפרי שלה תהיה תל אביב לעיר שלום, שהרי 'מדעי החברה מאששים היום [..] את הקישור המעשי' בין תרבות עצי הפרי (ובמיוחד זו של עצי הזית) לשלום".=
-
תהיות מסוג אחר מתעוררות כאשר מרום מספר על המשבר הדמוגרפי אליו נקלה תל אביב בשנות הששים:
"הסיבה העיקרית לשינוי במגמת גידול האוכלוסייה היית מאזן הגירה שלילי, תוצאה של תהליכי פרווּר מואצים. מרבית התושבים שעזו את תל אביב עברו אל הערים הסמוכות לה במטרופולין: בין 1962 ל-1966 איבדה תל אביב כמעט 50,000 תושבים ליישובי המחוז הסמוכים, מתוכם כמעט 25,000 תושבים לחולון ולבת ים וכ-15,000 תושבים לרמת גן ולגבעתיים. אם במחצית הראשונה של שנות ה-50 צמחו 'ערי הלוויין' סביב תל אביב בעיקר כתוצאה מהשתקעות עולים חדשים, הרי שמראשית שנות ה-60 הפכו כבר לפרוורים לכל דבר ומשכו אליהן תושבים מתל אביב שביקשו לשפר את תנאי מגוריהם. בעוד תל אביב מאבדת מאוכלוסייתה, ערי המטרופולין סביבה צמחו בקצב מהיר, לעתים מסחרר: בת ים, לדוגמה, שילשה באותה תקופה את מספר תושביה (מ-31,000 ב-1961 לכמעט 100,000 ב-1972); בחולון באותה תקופה הוכפלה האוכלוסייה (מ-49,000 ב-1961 ל-98,000 ב-1972)".גם העובדה שעד ממש לא מזמן הירקון כונה "אלעוג'ה" ונתיבי איילון היו "ואדי אל-מצרארה" מזכירות שכל מה שמובן מאליו היום לא היה כזה אתמול וכנראה גם לא יהיה מחר.
רשומות
אז למה נעמי שמר כתבה כי "בתכנית האב אין אילנות"?
השבמחקשמחתי לגלות כי בין המאפיינים נמצא כזה המעיד על קלילות מסויימת בתוך הכבדות של "תכנון עיר", ואולי רמז דק לחוש הומור:
השבמחק"תהליך הניהול העירוני האסטרטגי הוא תהליך מתמשך ומחזורי של יישום, ניתור, והערה של הפרוגראמות, הפעולות והפרוייקטים העיוניים"
נִתּוּר, ניתור (ז') [מן א. נתר, נִתֵּר] קְפִיצָה, דְּלִיגָה: "כָּל לְשׁוֹן 'דְּעִיכָה' נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן קְפִיצָה וְנִתּוּר" (רש"י תהילים קיח יב). נִתּוּר הַתַּרְנְגֹלֶת. תַּרְגִּילֵי נִתּוּר בְּהִתְעַמְּלוּת. נִתּוּרִים קַלִּים. נִתּוּרֵי פִּשּׂוּק.
[נִתּוּר-, נִתּוּרִים, נִתּוּרֵי-]
א.ב. - אכן כך במקור
השבמחק