יום שבת, 28 באוגוסט 2010

ובזמן שאתם הוגים בכוכב נולד

אליאב כתב על המושג "דרום" כמושג מטאפיזי, כאשר מושג זה לא מבטא בהכרח ממצא גיאוגרפי כי אם מצב תודעתי.
-
הדברים של אליאב, המאזכרים גם שתי ארוחות שסעד (למרבה הצער ללא פירוט התפריט), עוררו בי תיאבון עז. אכלתי חומוס של "מרכז החומוס האסלי" שקניתי מבעוד מועד בגרורה שהם שלחו מיפו לסמוך למקום מגוריי. מאחר שממילא לא מדובר באוכל מרזה במיוחד, רכשתי עם החומוס רק פיתה אחת. הבעיה הייתה כאשר נגמרה הפיתה ונותרו עוד חומוס וסלט ירקות. לא היה מנוס ואת יתרת החומוס ניגבתי עם לחם שיפון-אגוזים של הבראסרי. בטרם אלך לעמוד בפינה כעונש, אשלים את מעגל המחשבה שאליאב פתח אצלי.
-
אורלי קסטל-בלום, בספרה המשעשע
טקסטיל, כתבה סאטירה די עצובה על החיים אי שם במאיון העליון.
"שעות ספורות אחרי שהסתלק (בן-זוגה), יצאה מדירת הטְרִיפְּלֶקס שביוכבד בת-מרים פינת אלכסנדר פן, תל-ברוך-צפון, אָמַנְדָה גרובר, אשתו של עירד גרובר, ונסעה במכונית הביואיק-בוֹרדוֹ שלה למֶדִיקָל פְרוֹנְטְלַיין באגף החדש של Sea and Sun, כדי לעבור ניתוח לא-פשוט אצל הרופא מספר שתיים בעולם בתחום הפלסטיקה הפולשנית, ישראלי-לשעבר, דוקטור כרמי יָגוֹדָה.
-
מדרזדן שבגרמניה הובהל דוקטור יגודה לניתוח של השתלת שכמות, אשר נעשה מאוד מבוקש בקרב נשים בעלות אמצעים שהשנים שחקו להן את קוץ השכמה ועשו להן גב שטוח ומשעמם, הן בשעת תנועה והן באי-תזוזה".
ספרה של קסטל-בלום נפתח בעמידה על שמה של השכונה החדשה בה מתגוררת משפחת גרובר:
"מבחינה גיאוגרפית נמצאת תל-ברוך-צפון צפונית לתל-ברוך הישנה, אבל גם דרומית לקריית-שאול הוותיקה, המפורסמת בשני בתי הקברות העצומים שלה: האחד לחללי מערכות ישראל, והאחר למתים רגילים שכבר כמעט לא נקברים בו מטעם המדינה, כי הוא עמוס-לעייפה וחלקות הקברים שם נדירות ועולות הון-תועפות.
-
חרף הקרבה לקריית-שאול, לא העלה בדעתו איש מהוגי השכונה שקמה כמו בן-לילה לקרוא לשכונה החדשה קריית-שאול-דרום. ובצדק. המילה 'דרום' בַּ'צפון' מעוררת זעזוע בקרב רבים, ולקרוא לפרבר צפון תל-אביבי קריית-שאול-דרום יהיה התאבדות פיננסית וגם חוסר רגישות חברתית. אבל מקימי תל-ברוך-צפון (תב"צ) לא היו טיפשים. הם קדחו לעומק המחשבה האנושית ולקחו בחשבון הן את ההבדל בתודעה הציבורית בין 'תל' ל'קריה', והן את ההבדל בין צפון לדרום. לתוך הקונספט המוצלח שלהם הם קיפלו בעורמה רבה את המוות, הבלאי והכלייה – כלומר את היעדרם של אלה. הם רצו וקיבלו מקום יוקרתי שאמר: באתי לתמיד, ובקרוב יקום דור שלא יידע על אי-קיומי".

5 תגובות:

  1. עכשיו אני רעב. אסלי - לא נמאס לי

    השבמחק
  2. יפתח, חבל שאני לא מהמין הנכון.

    השבמחק
  3. פוקס שמתגורר בסמוך לצפון הישן29 באוגוסט 2010 בשעה 0:50

    מרכז החומוס האסלי בראשל"צ - זה במקרה באותה כתובת כמו מעבדת הכלוריפורמים הארצית?

    בכל מקרה, בעניין צפון ודרום - מישהו צריך להודיע על זה לקוריאנים - זה שדרום קוריאה זה החבר'ה הטובים, ממש מבלבל.

    השבמחק
  4. אליאב - שיהיה בתיאבון, אני מניח.

    עוגיפלצת - אין דבר כזה, "המין נכון". יש רק סטיות מיניות.

    פוקס - מי שגדל במרכז החומוס האסלי בראשון עשוי לחשוב שלכל הגברים עובדי המקום יש מבטא ערבי ולכל הנשים יש מבטא רוסי. ערבים ממאדים, זונות מרוסיה.

    השבמחק
  5. "אכלתי חומוס [...] שקניתי מבעוד מועד בגרורה שהם שלחו מיפו לסמוך למקום מגוריי"
    לעיתים נדירות יוצא לאדם לקבל צמרמורת כשהוא קורא תיאור של סניף של חומוסיה.
    בחירת המילים שלך היא... מרנינה.

    השבמחק