יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

רואים עלי הכל, ואני לא מגלה

הלב נמס למשמע חלומות שמורים שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי. איתמר זהר הרחיב לאחרונה על השיר, ואני אסתפק בהיבט מסויים. מנור מדבר על החשיבות העצומה של זכרונות הילדות שאדם צובר, זכרונות שמתעוררים ומהדהדים בו במהלך חייו:
"אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות".
מנור מדבר על כך שחושינו השונים הם אלה המעוררים את הזכרונות הכמוסים בנו:
"ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה".
=
בס
אריק סיני היה זמר מאוד מצליח בשנות השמונים. הוא ניחן בקול חם ונעים ויכולת נדירה לשיר שירים מורכבים באופן שנותן למאזין לחוש שאין משימה קלה ופשוטה מכך. הוא שר שירים שמסרו לו בכירי היוצרים באותה העת ובהם מתי כספי, שלמה ארצי, יהודית רביץ, דני רובס ומאוחר יותר ארקדי דוכין.
גד
הוא מהנפגעים המשמעותיים של עליית תופעת הזמר-היוצר בסוף שנות השמונים. היוצרים שכתבו לו עד אז התחילו לשיר בעצמם את שיריהם ולסיני לא נשאר. במקביל הוא גם הסתבך בקשיים כספיים והוא מצא את עצמו בשנות התשעים שוהה בגלות בארצות הברית.
גג
בשנת 2002 סיני ניסה לבצע קאמבק, שהצליח ברמה כזו או אחרת. בהמשך הוא גם יצא במופע בו הוא שר שירי לאונרד כהן, שהיה מופע מהנה למדי, במיוחד בהתחשב בכך שאף אחד לא העלה על דעתו באותה העת שכהן יחזור להופיע על במה ועוד בארץ הקודש.
גד
=
גד
השיר עליו נישא הקאמבק של סיני בשנת 2002 היה "מכור", ולא ניתן להתייחס לשיר הזה במנותק מההיכרות עם סיני ועם היעדרותו ארוכת השנים. סיני חזר לתודעה הישראלית עם קול נמוך וסדוק משהיה לו בימיו הגדולים. את השיר כתב והלחין עבורו עמיר לב, שיודע קול נמוך וסדוק מהו, והעיבוד וההפקה המוזיקלית הופקדו בידיו של אסף אמדורסקי.
גד
ניכר שעמיר לב כתב את השיר עבור סיני, שכן לא מדובר בשיר רגיל של לב. שירי האהבה של עמיר לב הם שירים של זוגיות ואילו השיר הזה הוא ההיפך מכך. השירים של לב הם ישראליים מאוד והם נטועים עמוק בזמן ובמקום, ואילו "מכור" הוא שיר אל-זמני ובמידה רבה בעל ניחוח פריזאי.
גד
=
דש
לצערי לא מצאתי דרך (חוקית) לשלב את השיר בפוסט, ולכן אבקש שתפתחו את הקישור
הזה בעמוד חדש כדי להאזין לשיר היפה הזה.
גד
נשיקות ארוכות
לחישות קצרות
אהבתי את כולן, אבל ללילה אחד
גד
הבקרים הבקרים
הרסו את הכל
רק שני מבוגרים שיושבים לאכול
סז
מה הייתי יכול לעשות במקום?
אולי לקרוא ספר, אולי כסף גדול
אבל הייתי מכור, כשהערב ירד
עיניים, צוואר ויד
הייתי מכור כשהערב ירד
שפתיים, צוואר ויד
גד
עוד נהנה מהשמש
נהנה מהקפה
רואים עלי הכל ואני לא מגלה
דש
וכשמגיע הסתיו
והעצים זזים
ביד אחד היין בשנייה פרחים
דש
מה הייתי יכול לעשות במקום?
אולי לקרוא ספר, אולי כסף גדול
אבל הייתי מכור, כשהערב ירד
עיניים, צוואר ויד
הייתי מכור כשהערב ירד
שפתיים, צוואר ויד
דש
נשיקות ארוכות
לחישות קצרות
אהבתי את כולן, אבל ללילה
אחד.
גד
הלחן בשיר הוא פשוט ומינורי, והקצב אטי. הטקסט רזה – אין בו משפטים מורכבים, אלא להיפך: כל מילה עומדת בזכות עצמה ומקבלת את הכבוד המגיע לה. קשה להתעלם מעומס המלים החושניות. ישנן נשיקות ולחישות. ישנן מלים ארומטיות כמו קפה, יין ופרחים. בולטת הדה-קונסטרוקציה של הגוף (גוף האשה, כמובן. רק לנשים עושים
דה-קונסטרוקציה) וההתרכזות בעיניים הרואות, ביד הנוגעת, בצוואר הניגע, בשפתיים החשות. מה הפלא שעם הצפת התחושות הללו הייתי "מכור"?
גד
מלים רבות הן בגדר לינקים לעולמות שלמים שבחרתי שכאן לא יובילו לשום מקום, בעיקר משום שיש להניח כי כל אחד ואחד יידע בעצמו לאן המלים הללו עשויות להוביל אותו.
דג
ובאמצע השיר עומד המשפט היפה, והנכון להכאיב כנראה עבור רבים מאיתנו (או לפחות עבור החתול שבפנים): רואים עלי הכל ואני לא מגלה.

2 comments:

  1. כתבת יפה
    אריק סיני הוא אכן זמר מצוין, אבל הוא עשה הרבה מאוד שגיאות בכל הקשור לקריירה המוזיקלית שלו.
    איתמר

    השבמחק
  2. יופי של כתבה!
    אני זוכר את השיר הזה מהזמן שהוא יצא
    בתקופה של קצת האקשן בחיים
    והרגשתי שהשיר הזה נכתב בשבילי.
    כתבת מילים מאוד יפות
    חכמות מעניינות ואמיתיות
    נהנתי
    תודה

    השבמחק