הבלדה על הנזל וגרטל

בספרו המאה שלי ביקש גינטר גראס להציג את ההיסטוריה של המאה העשרים בגרמניה. הספר כולל 100 פרקים, כאשר כל אחד מתאר אירועיה של שנה אחת מן המאה. בכל פרק מופיע דובר אחר, לרוב מדובר באדם אלמוני, שמספר את סיפורו האישי, אשר משתלב בצורה כזו או אחרת עם ההיסטוריה הגרמנית באותה שנה. יש להניח שהספר ידבר בעיקר עבור גרמנים שמכירים את ההיסטוריה הגרמנית על בורייה. ואולם, הספר מעורר עניין גם אצל הקורא הלא-גרמני, וזאת כנראה משום שלמרבה השמחה במשך חלק ניכר מן המאה העשרים הצטלבה ההיסטוריה הגרמנית עם זו הגלובאלית.

גד
=

עיע

בפרק העוסק בשנת 1928, מספרת אשה מבוגרת, בפרספקטיבה של אחרי המלחמה, על שלושת ילדיה שעוד גרו כולם בבית באותה שנה. היא מספרת זאת לבן-שיח, והיא נעזרת בפתקים שכתבה בזמן אמת.

"הבכור שלי היה כבר אז במשטרה, בתחנה 46. אתה יכול לקרוא פה: 'הרברט אמנם לא היה חבר במפלגה, אבל תמיד הצביע לשמאל..." כי אנחנו בעצם היינו משפחה סוציאליסטית, כבר אבא שלי ואבא של בעלי. אהה, ויוֹכֶן, השני שלי, בבת אחת נהיה קומוניסט שרוף, בדיוק שזה התחיל פה עם כל ההתפרעויות והדקירות. הוא אפילו הצטרף ללוחמי 'החזית האדומה'. בעצם הוא היה טיפוס רגוע, שקודם התעניין רק בחיפושיות ובפרפרים שלו, בניווט ספינות מהנמל לתעלה שהולכת החוצה ולכל מקום אחר בעיר הממגורות. ופתאום נהיה פנאט. בדיוק כמו היינץ, הקטן שלנו, שאז, כשכאן ובכל המקומות היו בחירות, נהיה חתיכת נאצי קטן – בלי להגיד לי אפילו מילה. אהה, פתאום הוא מופיע במדי ה-SA ומתחיל עם נאומים. ילד שמח שכולם אוהבים. גם הוא עבד בעיר הממגורות, במשלוחים של פולי קפה טריים. לפעמים היה מבריח קצת בשבילי כדי לקלות. כל הדירה הריחה מזה, אפילו החדר מדרגות. ואז פתאום... בהתחלה הכל עוד היה בסדר למרות הכל. אפילו בימי ראשון, כששלושתם ישבו במטבח ליד השולחן ואני עמדתי ליד הכיריים. הם רק עשו פרצופים אחד לשני".

=
דש

זה מכבר גרמניה סובלת מילודת חסר. אנשים מאחרים להתחתן וממעטים להביא ילדים, וכתוצאה מכך האוכלוסייה מתכווצת תוך התקרבות למצב מסוכן בו לא יהיה בידי דור העתיד לכלכל את המדינה כולה. מדובר בתופעה שפושה בחלק ניכר מן העולם המערבי, אולם בגרמניה מדובר בתופעה בולטת במיוחד.

דש
"אקונומיסט" דיווח לפני זמן מה כי כיום רבע מהנשים בנות ה-40 בגרמניה הן נשים שלא הולידו ילדים. עוד הוא דיווח כי הבונדסקאנצלרין אנגלה מרקל "הודתה שהמדינה שלה צריכה לפתח גישה יותר ידידותית כלפי ילדים".

חי

=

אתמול הושבעה ממשלה חדשה בגרמניה, ממשלת מרכז-ימין. זו ממשלתה השנייה של אנגלה מרקל ממפלגת "האיחוד הנוצרי-דמוקרטי", דוקטור לכימיה, והאשה הראשונה שעמדה אי פעם בראש המדינה. לצדה יכהן שר החוץ החדש, ראש מפלגת הימין "המפלגה החופשית-דמוקרטית", גידו וסטרוולה, עורך-דין, דוקטור למשפטים, והפוליטיקאי ההומו הבכיר ביותר בעולם אי פעם*.

*בתחילת השנה נבחרה לכהונת ראש ממשלת איסלנד גב' יוהנה סיגורדרדוטיר, והיא במקרה לסבית, אולם ברור שמשרת שר החוץ בגרמניה היא משרה משמעותית יותר בקנה מידה עולמי. כמובן הכוונה היא להומואים מחוץ לארון. מי יודע מה קורה בתוך הקבינט.

=

הן אנגלה מרקל והן גידו ווסטרלה לא הביאו ילדים לעולם.