תחל שנה וחילוקיה

חבר, לצורך העניין נקרא לו אלעד, ביקש שאכתוב פוסט על השנה החדשה, שנת (ה)תש"ע. התרגשותו נבעה מן העובדה שהשנה החדשה נקראת על שם מספר כה אהוב, כמו המספר תשע.

כג
אהבות, כך נדמה, אין צורך וגם אין טעם של ממש להסביר. ואולם, כשמדובר באהבה למספרים, ישנה תחושה כי דווקא צריך להסביר משום שאחרת יחשבו שאתה לא נורמלי. במחשבה שנייה, נדמה כי המאבק הוא מעט אבוד ובסופו של דבר אכן אנשים יחשבו שאתה לא נורמלי.

כג

=

כג

3 ו-9 הם מספרים שקל לשחק איתם, למשל עם לוחיות רישוי של מכוניות. תלמיד תיכון הולך לו 9, 18 או 27 דקות מהבית לבית הספר, ואחת הדרכים הבטוחות להפוך את הדרך המשעמת לחווייה נעימה היא סקירת מספרי הרישוי של המכוניות החונות ובדיקת התחלקותם בשלוש. כידוע, המספרים המתחלקים בשלוש מתאפיינים בכך שסכום ספרותיהם הוא 3 או לפחות מתחלק ב-3. באותה המידה סכום הספרות של מספר המתחלק בתשע יתחלק אף הוא בתשע.

כג

נדמה לי שהשעשוע הזה הוא אשר תפס אותי ואת חבריי מהתיכון (או חלקם), חברים שלשמחתי השנים – או כל מיני מספרים מרושעים (כמו 7) - לא הצליחו להפריד בינינו. עם הזמן המספרים 3 ו-9 התחילו לקבל חשיבות גם מחוץ לעולם הרכב. למשל, יום הולדת "מתחלק" הוא יום הולדת מוצלח יותר. יומולדת 27 (שלוש בשלישית) היה נהדר, וכשהגענו לגיל 28 התחלנו לחכות בשקיקה עד לגיל 81.

כג
=
כג

במהלך השירות הצבאי אני זוכר שבערב אחד, הלכתי עם חבר אחר, לצורך העניין נקרא לו רועי, מחדר האוכל של הבסיס לעבר המבנה בו מילאנו את תפקידנו הייעודי. באותה הליכה הוא התוודה, בהיסוס מה, על מנהגו לבחון אם מספרי רישוי של מכוניות מתחלקים בשלוש. מה רבה הייתה ההתרגשות כשאמרתי בתגובה שגם אני נוהג לעשות כן.

כג
=
כג

בשירו היפה "אני בא הביתה מהלילה" מספר דני רובס שבדרכו הוא "מגלגל בין השפתיים עוד מספר יפה של מכונית חונה".

לפני כחודשיים עידוק דיבר על חיבה של אנשים לחיפוש אחר פלינדרומים במספרי רישוי. ראו הפוסט והתגובות. הם מציגים את חובבי המספר שלוש (וגם המספר תשע, שלכבודו התכנסו) כיחסית נורמליים.

כג
=
גד

ידידה מהשירות הצבאי העניקה לי כמתנת שחרור, וכנראה לא במקרה, את ספרו של פול הופמן האיש שאהב רק מספרים (תרגום: דרורה בלישה), המספר את סיפור חייו של המתמטיקאי ואיש תורת המספרים פאול אֵרְדֶש (Erdős להונגרים שביניכם).
כג
מה נאמר, מדובר באיש מוזר. הוא לבש רק בגדי משי והיה נטול בית. כל רכושו התקבץ במזוודה אחת אותה הוא נשא ממקום למקום, ומחבר לחבר עימם היא שיחק בתורת המספרים שלו. ארדש גם אהב מאוד לדבר עם ילדים קטנים (אותם כינה 'אפסילונים') על בעיות מתמטיות, והם אכן סייעו לו לפתרון מספר לא קטן מהן. הדבר נבע מכך שלטענתו תורת המספרים היא דיסציפלינה שהעיסוק בה אינו מצריך ידע מוקדם או מתקדם, ובמקביל ילדים מתאפיינים בחשיבה רעננה.

כג

אנדרו ווז'וני, חוקר וחבר, מספר על פגישתו הראשונה עם ארדש בבודפשט ב-1930. וווז'וני שהה בחנות הנעלים של אביו. ארדש בן ה-17 בא ונכנס לחנות לא לפני שדפק על הדלת.

"'תן לי מספר בן ארבע ספרות', דרש.

'2,532', השיב ווז'וני.

'המספר הזה בריבוע הוא 6,411,024', אמר ארדש, 'אני מצטער אבל אני מזדקן ולא אוכל לומר לך מהו המספר בחזקת שלוש'".

כג
=
כג

יחד עם סיפורו של ארדש, הספר מתאר מספר בעיות מרכזיות בתורת המספרים, וכן הוא גם מספר מעט על העולם הצבעוני למדי של המתמטיקאים העוסקים בו. המחבר טוען כי דורות של מתמטיקאים נמשכו מאז ומעולם אל המספרים הראשונים במשיכה כמעט מיסטית. הוא מצטט את המתמטיקאי רון גראהם:

"שמעתי על מתמטיקאי ששכב עם אשתו רק בימים שמספרם ראשוני. זה היה לא רע בראשית החודש – 2, 3, 5, 7 בחודש – אבל המצב הלך והורע לקראת הסוף, כשהמספרים הראשוניים דלילים יותר, 19, 23 ואז פער גדול עד 29. אבל הבחור הזה היה באמת משוגע. הוא משרת עכשיו מאסר של 20 שנה בכלא באורגון על חטיפה וניסיון לרצח".

=
כג
בספר מתוארים בקצרה היחסים בין אלברט איינשטיין ללוגיקן קורט גֶדֶל.
כג

"איינשטיין ניסה להרחיק את גדל מצרות. שיגעון הרדיפה של גדל גרם לו לראות סתירות לא רק ביסודות המתמטיקה אלא גם בנושאים מקודשים אחרים. כשקרא את החוקה האמריקאית במסגרת הכנתו לבחינה לקבלת אזרחות, גדל היה משוכנע שגילה חוסר עקביות המאפשר לרודן להשתלט על המדינה. גדל רתח מזעם – הרי הוא בא לאמריקה כדי להתרחק מרודנים כמו מוסוליני והיטלר. כשנבחן גדל בעל פה לקבל אזרחות, נאלץ איינשטיין לרסן אותו (הוא הפריע ונכנס לתוך דבריו) כדי שלא ישתף את הבוחן בתגליתו המחרידה".

בתמונה: אלברט איינשטיין וקורט גדלבתמונה: אלברט איינשטיין וקורט גדל

=
כג

לקראת סוף הספר מובאת תלונה שהציג אלברט איינשטיין בפני חברו לפיה בשל תהילתו המדעית כל הזמן אנשים ניגשים אליו ומבקשים לשוחח עמו. החבר השיב לו: "אתה יכול להפסיק את זה בקלות, אם תסתפר".