יום שישי, 6 בנובמבר 2009

אדם מן היישוב

(סליחה, יצא ארוך. אבל מבטיח שיהיה מעניין: יש ציטוטים של מישאל חשין ואפילו תמונה שלו)
דג
=
גד
מישהו פה מבת-ים? פשוט, אחת השאלות שמעסיקות אותי מאז גיל 12 היא השאלה מה עובר במוחו של ערס כאשר הוא שומע בדיחה על ערסים. האם הוא מבין שצוחקים עליו? האם הוא מבין שהוא ערס? האם הוא מבין ערס מהו וערס מיהו? האם הוא מסוגל ליהנות מהבדיחות שמסופרות על חשבונו?
גד
=

באותה מידה ניתן לשאול מיהו ומהו "הציבור הנאור" אליו נשא עיניו השופט אהרן ברק בפסיקותיו במהלך השנים.
גד
השופט ברק הבהיר כי שופט לא פוסק לפי עקרונות הצדק האישיים שלו אלא לפי "תחושת הצדק וההגינות של הציבור הנאור בישראל", תחושות אותן השופט החכם יודע לזהות. האם השופט ברק סבר כי הוא עצמו בא בקהלו של הציבור הנאור? האם הוא סבר שערסים באים בקהל זה?*

*השופט ברק נתקל בביקורת חריפה על השימוש בביטוי הזה, "הציבור הנאור בישראל", שעצם השימוש בו מניח, כך נראה, את קיומו של ציבור שנתפס על ידי השופט כבלתי-נאור. לאור הביקורת הזו ברק נטש את מטבע הלשון הזו.
כג
=
ד
אם נשלוף אדם אחד מן "הציבור הנאור" יש להניח שנעניק לו את הכינוי "האדם הסביר". פעמים רבות נזקק בית המשפט לשאלה אם פלוני או אלמוני נהג כפי שהיה נוהג "האדם הסביר" באותן נסיבות. תשובה לשאלה הזו יכול שתקבע אם אותו אדם אחראי בנזיקין כלפי אדם אחר או אפילו אשם בפלילים.
ג
=
גד
ב
החלטה בתיק דנ"פ 983/02 בוריס יעקובוב נ' מדינת ישראל, נזקק השופט מישאל חשין לסוגיית האדם הסביר. ראשית יהיה זה ראוי להביא את סיפור המעשה שנדון באותו מקרה, ונעשה זאת בלשונו של השופט חשין, שנסמך העובדות שהוכחו בפני הערכאות הקודמות:

"שמונה שנים הייתה גלינה יעקובוב נשואה לבעלה בוריס יעקובוב".

הקורא המיומן (הסביר?) כבר יודע מהמשפט הזה, הפותח את החלטתו של השופט חשין, מהי מידת הסימפטיה של השופט למבקש בוריס יעקובוב ומה תהיה התוצאה לאחר 13 עמודים. נמשיך:

שלוש בנות נולדו לבני-הזוג, ואלו נוספו על בנה של גלינה מנישואים קודמים. שנים רעות לגלינה היו אותן שנים. בוריס היה מכה אותה, מתעלל בה ומשפיל אותה דרך קבע. פעם אחת אף נזקקה גלינה לאשפוז בשל חבלה שחבל בוריס באוזניה, ונאמר לה כי נצרכת היא לניתוח. ואולם גלינה לא התלוננה על ההתעללות בה ועל ביזויה בשל יראתה מבוריס ומחשש שמא ידעו הכול שאישה מוכה היא. כך היה עד ליום 25 באוגוסט 1996.
גלינה הייתה מפרנסת המשפחה, ואותו בוקר היכה אותה בוריס בשל סירובה ליתן לו את משכורתה. זו הפעם אזרה גלינה כוחות-נפש והתלוננה לפני מנהלת לשכת הרווחה של מקום מגוריה אור עקיבא על מעשיו של בוריס. הייתה זו תלונתה הראשונה של גלינה על התנהגותו של בוריס. הייתה זו גם תלונתה האחרונה.
מנהלת לשכת הרווחה הזעיקה את המשטרה, ובבוא גלינה הביתה בלוויית שני שוטרים קיבל בוריס את פניהם בחרפות ובגידופים. גלינה סיפרה לשוטרים בנוכחותו של בוריס על המכות שהכה אותה ועל ההתעללויות הבלתי פוסקות שהיו מנת-חלקה, ומשסיימה את דבריה הורו השוטרים את בוריס כי יילווה אליהם לתחנת המשטרה. מששמע כך, החל בוריס מקלל את גלינה ודרש ממנה כי תבטל את התלונה. גלינה נכנעה גם זו הפעם וחזרה בה מתלונתה. ... אך יצאו השוטרים את הדירה התפרץ בוריס שוב באיימו כי עתה יפרק את הבית. ובצרפו מעשה לדיבור נטל סכין גדולה בידו והחל משחית את הווילונות ואת ריפוד הרהיטים בדירה; השליך את הרהיטים מבעד לחלון לחצר, וכל זאת תוך שהוא מאיים על גלינה, כדרכו.
בעת שבוריס השתולל והשחית את חפצי הבית הסתגרה גלינה בחדר הילדים עם בנה, מכונסת בתוך עצמה ... לפתע עלתה גלינה על אדן-החלון והטילה עצמה מן הקומה הרביעית אל החלל. כך מצאה גלינה את מותה, והיא בת שלושים ואחת".

=
דש
גלינה יעקובוב שמה קץ לחייה, ובית המשפט, שייחס את התאבדות האשה להתעללות מצד בן-זוגה, הן זו שליוותה את שנות נישואיהם והן שליוותה את רגעיה האחרונים, הרשיע את הגבר בגרימת מוות ברשלנות. החלטתו של השופט חשין דנה בבקשה של הגבר לדון מחדש בהרשעתו בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון, באשר נקבעה "נורמה חדשה לפיה לאדם (הסביר) יש יכולת לצפות התאבדות של בת זוגו עקב התנהגות אלימה".
דש
השופט חשין דחה את הבקשה לדיון נוסף בהרשעה (הטעמים הספציפיים פחות רלבנטיים לכאן), תוך שהוא מאשר כי לתפיסתו האדם הסביר היה צופה כי התעללות פיזית ארוכת שנים מצד הגבר עשויה להביא להתאבדות האישה המוכה. בוריס יעקובוב לא נהג כאדם הסביר – והרי לו היה צופה את התוצאה הקטלנית הוא היה נמנע ממעשיו – ולפיכך הרשעתו נותרה על כנה.
דג
=

מיהו האדם הסביר? האדם הסביר אינו האדם הממוצע. השופט חשין מסביר כי האדם הסביר הוא -

"ידידנו הווירטואלי המלווה אותנו משכבר הימים ... אותו אדם סביר אינו אלא בית-המשפט, הוא-עצמו, ומתוך שיש זהות בין אותו אדם מן היישוב לבין בית-המשפט, יקל עליו על בית-המשפט לדעת מה היה האדם הסביר יכול לצפות מראש".

האדם הסביר, יש להניח, לא נשאר אותו אדם. הוא משתנה מזמן לזמן וממקום למקום. כך, למשל, במקרה שתואר לעיל, יתכן שהתוצאה הייתה שונה לו היה נדון מספר שנים קודם ולא היו מונחים לפני בית המשפט מחקרים מודרניים יחסית על אודות "סינדרום האישה המוכה".
דש
השימוש במושג "האדם הסביר" גורר אחריו ביקורת רבה (ולא פעם מוצדקת). באופן מעניין מתגלה כי האדם הסביר הוא יהודי, הוא גבר, הוא כנראה חילוני, יש להניח שהוא אשכנזי וכן יש להניח שהוא סטרייט. הוא תו התקן של מערכת המשפט, כאשר כל שאר הציבור נדרש להידמות לו.
גד
=
דש
האדם הסביר ומושג הסבירות (וכך גם אחותה הצעירה והמכוערת, המידתיות) הם מושגים שמזמן יצאו מאולמות המשפט והשתלבו בשפה הרווחת בציבור, הן בהקשרים המוכרים והן בהקשרים חדשים. שלומי שבן, בשירו אינטואיציה, מספר על הבחורה שלא הייתה אינטליגנטית בכלל:

"וכשרצתה לחלץ מין סביר הייתה מכריזה: 'אנחנו מין מדהים'".

=

מין סביר

מין מדהים
כג
=
דש
בשנת 1994 תוקן חוק העונשין ובהוראות הרלבנטיות שהוספו לא דובר על "האדם הסביר" אלא על הביטוי המקביל "אדם מן היישוב". מן הביטוי ניתן ללמוד שתכונותיו של אדם, או לפחות תכונותיו של אדם ממוצע או סביר, מבטאות את הנהוג ביישובו. ושאול טשרניחובסקי אף הרחיק לכת וקבע כי "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו".
ש
=
דש
בתחילת השבוע הותר לפרסום
דבר מעצרו של יעקב טייטל, החשוד ברצח שני פלסטינים, סמיר בלביסי ועיסא מחאמרה, ובחבלה חמורה בפרופ' זאב שטרנהל ובנער מאריאל (שני מקרים שהם למעשה ניסיון רצח). באופן כללי נראה כי מדובר באיש מקסים למדי, היודע להבחין בין טוב (הוא עצמו ושכמותו) לרע (ערבים; שמאלנים; הומואים, או כלשונו: "סדומאים"; אנשים בעלי אמונה דתית אחרת משלו).
גדדש
יעקב טייטל בא מן היישוב שבות רחל, שהוא מאחז בלתי חוקי בשטחים בו מתגוררות כ-120 משפחות. מתוך חשש שהמעשים המיוחסים לטייטל ייוחסו ליישוב כולו,
פורסמה תגובה בה הובהר כי "מזכירות היישוב ותושביו מופתעים מאוד מהחשדות", והרי "משפחת טייטל הינה חלק מהקהילה ביישוב, והתא המשפחתי מהווה מרכז בחייהם של בני הזוג". מובהר כי "הישוב מביע סלידה ממעשי אלימות" וכי כל עוד טייטל לא הורשע בדין כולם ביישוב מאמינים בחפותו.
גד
כפי שרועי מזכיר, מאותו יישוב ממש בא אשר וייזגן, שרצח ארבעה פועלים פלסטינים ערב יישום תוכנית ההתנתקות.
גד
וביום שלישי נעצר (ושוחרר לאחר מכן), בחשד למעורבות בפרשת טייטל, עוד אדם מן היישוב.גד
גד
=
גד
מעניין מה עבר במוחו של תושב סדום כאשר הוא שמע, בזמנו של אברהם אבינו, בדיחה על סדומאים. האם הוא מבין שצוחקים עליו? האם הוא הבין שהוא סדומאי? האם הוא הבין סדומאי מהו וסדומאי מיהו? האם הוא היה מסוגל ליהנות מהבדיחות שסופרו על חשבונו?

19 תגובות:

  1. ראשית - אין צורך להתנצל, זהו אחד הטורים המוצלחים.

    שנית - האם תסכים כי ניתן להסיק מהדברים, כי לימודי המשפטים צריכים לנדוד ולמצוא את מקומם בפקולטה למדעים מדוייקים, לצד הפיסיקה, שם כבר קבע אינשטיין ש"הכל יחסי"?

    השבמחק
  2. אחד המרתקים, למרות ואולי בזכות האורך.
    אדם מן היישוב, מידתיות, ביטויים שלא חושבים עליהם כבר, ופתאום צריך לחשוב.

    השבמחק
  3. אני חייב להגיד שדילגתי על ההתחלה והאמצע וקפצתי ישר לסוף. אני חושב שאתה טועה כשאתה מנסה להכתים את כל הציבור הדתי־לאומי.

    אגב כדאי לתקן: נעצר ושוחרר.

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  5. פוקס ורוני - תודה. אם הייתי מבין מה איינשטיין אומר, אז אולי הייתי עושה דברים יותר מועילים מלכתוב את כל זה.
    אריאל - איזה מזל שדילגת על ההתחלה והאמצע וקפצת ישר לקטע שלא אהבת :)
    אני לא חושב שאני מכתים ציבור שלם, ואני בטח לא רוצה לעשות את זה. עכשיו אני צריך לחשוב איפה כשלתי אם זה הרושם שקיבלת

    השבמחק
  6. פוסט מצוין (וצחקתי הרבה מהכיתוביות מתחת לתמונות).

    השבמחק
  7. יפתח - נו, זה הכי קל. לא אמרתי שלא אהבתי, רק לא מסכים. חשבתי (ובבקשה תקן אותי אם אני טועה) שאתה אומר במובלע כי יישוב שהוציא מתוכו שני רוצחים צריך לפשפש בציציותיו ובמובלע יותר כל מפעל ההתיישבות (אתה תגיד התנחלות) ובמובלע עוד יותר כל הדתיים־לאומיים.

    חוץ מזה (ויכול להיות שפיספסתי את הציניות) מאוד אהבתי את התגובה הסבלנית שלך. לא אמרת "הוא טועה", אלא אתה מחפש איפה "אתה כשלת". יש בזה משהו מרגש ויחודי בחברה שלנו.

    השבמחק
  8. אין לי עניין להסביר את עצמי מעבר למה שהסברתי באריכות יתרה למעלה, מה גם שבאמת ובתמים לא נראה לי שיש לי את הכלים לעשות את זה טוב יותר. נדמה לי, עם זאת, שאתה מחלץ ממני אמירה יותר מדי נחרצת, יותר מדי קונקרטית, וגם לא ממש מדוייקת.
    אגב, ובלי קשר, אחד הדברים שמעניינים בתגובה הנוכחית שלך הוא ההתנערות מהמילה התנ"כית "התנחלות", שנחשבה פעם מילה יפה וחגיגית. יש לתהות מה (או מי) הפך את המילה הזו לכה קשה, אפילו עבור המתנחלים ואנשי שלומם, ויש לתהות אם עתידה של המילה "התיישבות" צפוי להיות דומה.

    השבמחק
  9. הא, לא, נראה לי שפשוט זה תמיד נקרא גם מפעל ההתיישבות. בטח כדי לקשר את זה לשאר מפעל ההתיישבות.

    ואולי כי המושג התנחלות נקשר שלא בטובתו בדעת הקהל לקולוניליזאם ואנחנו לא קולוניאליסטים. בסה"כ חוזרים לארצנו.

    השבמחק
  10. אריאל, מתוך המקור המוסמך (ויקיפדיה, נו מה)

    "עם תחילתו של מפעל ההתנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, שימש כינוי זה גם לציון יישובים יהודיים שהוקמו או הוקמו מחדש מעבר לקו הירוק, כשם ששימש לתיאור ההתיישבות היהודית (ובמיוחד ההתיישבות החלוצית) בארץ ישראל מראשית הציונות המודרנית ואף שנים רבות קודם לכן. לכן, השם "התנחלות" והכינוי "מתנחלים" נישאו בגאון על ידי המתנחלים ותומכיהם (למשל במברק הברכה ששלחו למשה דיין בפסח 1968: "חג שמח, מתנחלי חברון").

    בעקבות התגברות הביקורת על מפעל ההתנחלות ביהודה, שומרון ועזה, והיחס השלילי של רבים בציבור למתנחלים ולהתנחלויות, ישנם כאלה שמבקשים להימנע מייחוד התואר "מתנחלים" עבור התושבים בשטחים אלה (ובמיוחד תושבי היישובים המזוהים עם גוש אמונים, לעומת יישובי בקעת הירדן והיישובים הפרבריים הקרובים לקו הירוק למשל), בטענה שאין הבדל בינם לבין המתיישבים בקיבוצים ובשאר שטחי ארץ ישראל (בתוככי גבולות הקו הירוק, ברמת הגולן, בעיר העתיקה בירושלים, בבקעת הירדן וכו').

    כך שיפתח צודק.

    ולגופם של דברים - טייטל הוא אמנם עשב שוטה, אבל כמו שנאמר - עשב שוטה לצדה של ערוגה מטופחת. בעוד שמאז מצפן, למעלה מ-30 שנה, השמאל לא הצמיח אלימות ממסדית כזו, בימין תופעות כאלה מצליחות לצמוח.

    מהישוב שלי, ישוב סטנדרטי במרכז הגדול, אני מעריך, פי 30 אם לא יותר משבות רחל, לא יצא למיטב ידיעתי אפילו עשב שוטה אחד כזה. פושעים וגנבים אני מניח שכן, אבל אלימות טרוריסטית אידיאולוגית כזו לא יצאה משם ולא באופן מובהק ממקומות אחרים.

    כששניים כאלה יוצאים מאותו מקום - זכותנו אם לא להכליל לפחות לתהות - איך זה קורה משם? למה דווקא משם? האם יכול להיות שאומרים - אה, טייטל הזה מטורף, אבל במקביל לא נורא מצטערים על הפלסטינים שרצח?

    השבמחק
  11. אני בטוח שכנופיית בדר-מיינהוף הישראלית תצא מעיר האורות מודיעין

    השבמחק
  12. מה זה האאוטינג הזה, יפתח? ככה יפה?! מי אתה חושב שאתה, גל אוחובסקי?!?

    השבמחק
  13. @איל, @יפתח - טרור אידאולוגי יכול לצאת רק ממקום שיש לו אידאולוגיה ולא מתוך ערי שינה מנומנמות של עובדי משרד אפורים. מחברה בה הפרטים אינם מאמינים באמת גדולה ושהדעה שלהם צודקת ומאמינים יש הרבה דעות נכונות, הכל תלוי בנרטיב, בהנחות יסוד וכו', מחברה כזאת לא יכולים לצאת טרוריסטים.
    טרוריסטים זה המחיר שיש לשלם כאשר אתה מאמין שאתה בעל אמת גדולה.

    אני מקווה שהצלחתי להסביר למה זה דווקא משם וזה לא קשור לאידאולוגיה עצמה אלא לקיומה של אידואולוגיה בכלל.

    השבמחק
  14. אריאל,
    "טרוריזם זה מחיר שיש לשלם כאשר אתה מאמין שאתה בעל אמת גדולה"? באמת? ואם, במקרה, האמת הגדולה שלי גורסת ש"לא תרצח" גובר על "לזרעך אתן את הארץ הזאת"?
    אם חברה מסויימת מוכנה לשלם על האידיאולוגיה הגדולה שלה ביציאתם של טרוריסטים מקירבה, שלא יבואו בניה ויגידו "בל תכפיש" כשבאים לגבות ממנה את המחיר הזה.

    השבמחק
  15. רועי, כנראה לא הבהרתי את עצמי היטב. לא אמרתי שזה מחיר שאני אוהב לשלם. לא אמרתי שאין להילחם בטרוריסטים. אבל זה יותר כמו תופעת לוואי שלילית הנלוות לתופעה חיובית. אי אפשר לבטל את כל האמת הגדולה בגלל שיש כמה בודדים שלוקחים אותה רחוק רחוק מדי.

    השבמחק
  16. אריאל - על דברים כמו שאמרת יש לומר מ.ש.ל.

    במו פיך הוכחת את אשר יפתח (לא) כתב. חברה אידיאולוגית לא חייבת להוציא רוצחים וטרוריסטיים. ואף אם היא מוציאה אותם, בערכיה אלו צריכים להיות מוקעים ומצורעים. זה לא המצב כאן, להיפך. איכשהו בשמאל האידיאולוגי, ערך חיי האדם (באשר הוא, לאו דווקא יהודי) גבוה יותר.

    חוץ מזה, אני מוחה על ההגדרה של עובדי משרד אפורים. היום לבשתי כחול.

    אגב. מסתבר שיש סטיות תקן לתזה שלך בלבד העדר להט אידיאולוגי בערי השינה המנומנות. ילדים, מיצאו בתמונה איזה טרוריסט אידיאולוגי הגיע מהרצליה ועזרו לצבוע אותו בצבעים הפוליטיים הנכונים.

    השבמחק
  17. יפתח - אני מקווה שהדיון רצוי בעיני האכסניה, למרות שאני מניח שאף אחד לא ישנה את דעתו בסוף הדיון.

    איל - אני לא מתכוון לכבס את הימין הפוליטי ולא מתכוון להצדיק את התפתחות הטרוריזם בימין הדתי אלא לנתח מדוע הוא מתפתח. וכן, אני מסכים איתך, יש מה לבחון, יש הרבה מה לתקן ויש כיום יותר טרור ימני מטרור שמאלי. (רק בארץ אגב).

    אם זאת, לשמאל הפוליטי אין מניע או צורך להיות אלים. המדיניות שלו, האמונות והדעות שלו הפכו (או היו תמיד) לדעה השלטת בדעת הקהל התקשורתית.

    המדינה אלימה בשבילו והוא יכול לומר בתמימות מעושה "ידינו לא שפכו את הדם".

    הערבים אלימים בשבילו והוא יכול לומר בעצימת עיניים "לא תרצח".

    השמאל הפוליטי הקיצוני שמוקצה גם מדעת הקהל התקשורתית דווקא כן נוקט באלימות, ראה את הפגנות ה"אנרכיסטים" בבילעין ונעלין.

    חוץ מזה כהערת אגב, קשה לשפוט טרור פוליטי בזמן הווה. רוצחים מתועבים הופכים לעיתים ברבות השנים לגיבורים לאומים. הכל תלוי מי כותב בסוף את ההיסטוריה. אני מאוד מאוד מקווה שזה לא יקרה אצלנו.
    שנאמר:
    זכרו נא, זכרו נא
    את חמישה בנובמבר
    אבק השריפה, הבגידה והקשר

    אינני רואה כל סיבה,
    מדוע אבק שריפה ובגידה
    יאבדו אל תהום השכחה.

    השבמחק
  18. הדיון רצוי ומעניין. חזקה עלי שאשים קץ למה שלא מוצא חן בעיני.

    השבמחק
  19. זה בדיוק מה שטייטל חשב. חזקה עלי שאשים קץ למה שלא מוצא חן בעיני.

    השבמחק