יום חמישי, 11 באוגוסט 2011
המדינה ואני
יום רביעי, 28 באוקטובר 2009
ליצנציה נוירוטיקה
כג
באותה ועידה רועי שכנע את החתול שבפנים לחרוג ממנהגי השתייה הרגילים שלו בעת התכנסם באותו מקום (אספרסו), ולהזמין אספרסו קון-פאנה. ב"ארקפה", אגב, קוראים לאותו משקה בשם אחר: פנונה. הכוונה היא, כהגדרת התפריט של ארקפה (שמצוטט כמעט במדוייק במערכון המצויין והזכור לטוב של ארץ נהדרת), ל"אספרסו לונגו מעוטר בפס שמנת". באמת צריך להסביר למה אני סבור שזה משקה של הומואים?
גד
בעודם לוגמים מן הקפה ומנהלים את ועידתם בהתאם לסדר היום שנקבע מראש, צדה עינו של החתול שבפנים את שידת העץ המשמשת את צוות בית הקפה לטחינה ולאריזה של תערובות קפה עבור הקהל הרחב. על משטח העבודה בשידה, העשוי מזכוכית, היו פזורים כתריסר פולי קפה שכנראה חמקו להם במהלך עבודה רשלנית של מי מן המלצרים.
גד
אין צורך להרחיב במלים, והרי כל בר דעת מבין כי לא היה מנוס מכך שהחתול שבפנים יקטע את רועי באמצע דבריו, יקום מן השולחן ויפנה אל אותה שידה, וזאת כדי לאסוף פולי הקפה הסוררים ולהשליכם לפח. אכן, סדר צריך להיות.
גד
מה רבה הייתה פליאתו של החתול שבפנים כאשר רועי, במספר הזדמנויות מאוחרות יותר, הלין על אותו אירוע ותבע את עלבונו על הפסקת דבריו שנעשתה קודש לשם השבת הסדר על כנו*.
גד
=
גד
כבר הוזכר כאן בעבר נושא המועד בו נערך יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין, אולם הפעם ישנו צורך להביא את החוק כלשונו. סעיף 1 לחוק יום הזיכרון ליצחק רבין קובע כדלקמן:
"1. (א) י"ב בחשוון, יום הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, יהיה יום זיכרון ממלכתי; יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר.
(ב) חל י"ב בחשוון ביום ששי או בשבת, יקויים יום הזיכרון ביום חמישי שלפניו".
גד
=
גד
לפני חודשים מספר הגיש חבר הכנסת זבולון אורלב ("הבית היהודי") את "הצעת חוק יום הזיכרון ליצחק רבין (תיקון – ביטול אפשרות לקיומו של יום הזיכרון ביום השבת), התשס"ט–2009". וזו לשון הצעת החוק:
"1. בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1977, בסעיף 1(ב), המילים 'או בשבת' – יימחקו."
"על פי כללי הלוח העברי לעולם יחול יום י"ב בחשוון יום אחד בשבוע לפני היום הראשון של ראש השנה. זאת בשל הכלל הקבוע בלוח שחודש תשרי הוא תמיד מלא (30 יום). כלל נוסף בלוח העברי קובע היום הראשון של ראש השנה לא יחול לעולם בימי ראשון, רביעי ושישי (לא אד"ו רא"ש).
מצירוף שני הכללים דלעיל עולה שיום י"ב בחשוון לא יחול לעולם בימים: שבת, שלישי וחמישי. אי לכך, וצע למחוק מהוראת החוק העוסקת בימים שבהם יחול יום הזיכרון את האפשרות שאיננה קיימת כאמור, שיום י"ב בחשוון יחול ביום השבת".
בהצעת החוק של ח"כ אורלב מצויין שאין זו הפעם הראשונה שהיא מוצעת: בכנסת הקודמת הוצעו הצעות דומות על ידו ועל ידי ח"כ לשעבר שאול יהלום, אולם הן לא הבשילו לכדי חוקים.
דש
=
דש
פנייתו של החתול שבפנים לח"כ זבולון אורלב, אשר בירכה אותו על הצעת החוק ואשר ניסתה לברר את עמדתו בעניין פולי קפה הפזורים להם סתם כך בפינות של בתי קפה, טרם נענתה.
יום שלישי, 15 בספטמבר 2009
נקרופיליה חקיקתית
"זיכרון ומוות. מוות וזיכרון. שני דברים שקשורים זה בזה בצורה אינטראקטיבית. דוגמה? דוגמה: מכירים יום הזיכרון לחללי צה"ל? מכירים. עכשיו, אם לא היה זיכרון בעולם, מה היה נשאר מהיום הזה? 'יום לחללי צה"ל', זה מה שהיה נשאר ותודו שזה די דבילי. חללי צה"ל, מה משנה להם עוד יום פחות או יותר? יש להם את הנצח, הרי (גד שלונסקי, ויש מצד שני:)
מצד שני, אם לא היה מוות, או-אה. היה נשאר יום הזיכרון ל-". ואנשים היו עומדים דום בצפירה, וכל אחד היה זוכר משהו אחר, פרטי, שלא קשור במוות. ודבר כזה אסור שיהיה. אז דיברתי עם שרת החינוך, והסכמנו שלפחות את שני הדברים האלה – זיכרון ומוות – הליכוד לא יבטל (גד שלונסקי)"
(מתוך "חייו ומותו של השער האחורי" מאת עוזי וייל)
עיון בספר החוקים (ועל כך שאין באמת דבר כזה "ספר החוקים" – בהזדמנות אחרת) מגלה שבעשור האחרון, או מעט מעבר לכך, הכנסת מרבה לזכור.
=
בשנת 1997 התקבל בכנסת חוק יום הזיכרון ליצחק רבין. החוק קבע כי מדי שנה ביום י"ב מרחשון יצויין יום הזיכרון לראש הממשלה שנרצח. קביעת יום הזיכרון לרצח רבין לפי התאריך העברי אינה מובנת מאליה: אמנם רוב הימים הרשמיים הקבועים במדינת ישראל אכן מצויינים לפי תאריכם העברי (החריג הוא כ"ט בנובמבר), אולם נראה שעבור רוב האזרחים התאריך 4.11.1995 אומר הרבה יותר מ-י"ב במרחשון התשנ"ו. יצויין אגב כי התאריך העברי של אותו יום שבת נורא היה י"א במרחשון, אולם ראש הממשלה נרצח לאחר שקיעת החמה
.
בסמוך התקבל חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין. סעיף 1 לחוק קובע כי "מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של יצחק רבין". יתכן שזו הייתה הפעם הראשונה שנטבע הביטוי הסתום "מורשת רבין" שעד כה טרם נמצאה לו משמעות.
אפשר לתהות מה היה הצורך בחוק זה, לאור קיומו של חוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה משנת 1986. אבל אפשר להבין: רבין ראש ממשלה מיוחד שמת בנסיבות מיוחדות. גם המצבה שנבנתה עבורו נבדלת מהמצבות של יתר גדולי האומה הקבורים בהר הרצל.
אבל אם כך, כיצד ניתן להסביר את חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין שהתקבל שנה לאחר מכן? ומהי מטרתו של חוק זה? סעיף 1 לחוק מסביר זאת: "מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של מנחם בגין".
בשנת 2005 התקבל חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי. ומה מטרתו? סעיף 1 לחוק בא לעזר: "מטרתו של חוק זה להנציח את זכרו של רחבעם זאבי ולהנחיל לדורות את פועלו ומורשתו". השוואה מדוקדקת מגלה כי עדיף להיות ראש ממשלה או לפחות לא גזען מוצהר: אם אתה גזען אז אמנם פועלך ומורשתך יונצחו לדורות, אבל לא יוקם לשם כך מרכז ממלכתי.
=
בשנת 2007 התקבל חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב. בשביל מה צריך את החוק הזה לאחר שהתקבל בשנת 2002 חוק המועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח? יש תשובה בדברי ההסבר לחוק:
"קהילת יהדות לוב היא קהילה עם מורשת עתיקת יומין, אשר שמרה במשך אלפי שנים על צביונה, תפארתה ומסורותיה. הנצחת מורשתה של קהילת יהדות לוב היא צורך חינוכי, היסטורי ולאומי".
באותו היום התקבל גם חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה. הטעמים שהביאו את הכנסת לחוקק את חוק זה שונים בתכלית:
"קהילת יהדות בוכרה היא קהילה עם מורשת עתיקת יומין, אשר שמרה במשך אלפי שנים על צביונה, תפארתה ומסורותיה. הנצחת מורשתה של קהילת יהדות בוכרה היא צורך חינוכי, היסטורי ולאומי".
עוד באותה שנה התקבל גם חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל.
שנה לאחר מכן, בשנת 2008, התקבל חוק להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון. סעיף 1 לחוק קובע כי "מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח את מורשת ההתיישבות בגוש קטין וצפון השומרון, ובאמצעותו יונחלו ערכים לאומיים וחינוכיים".
=
עיון באתר הכנסת מגלה כי ישנן הצעות חוק רבות שהוגשו בעשור האחרון וטרם הבשילו: הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של משה שרת, הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של זלמן שזר, הצעת חוק להנצחת זכרו ומורשתו של הצדיק המקובל הרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) זצוק"ל, הצעת חוק להנצחת זכרו של אלי כהן, הצעת חוק להנצחת זכרה של מניה שוחט, הצעת חוק להנצחת זכרה של רחל ינאית בן צבי, הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת יהדות תוניס: רבניה ומשורריה, הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות גיאורגיה (גרוזיה), ועוד ועוד.
=
ועכשיו שאלה: אם אין חוק להנצחת זכרו של פלוני אלמוני, כיצד יידעו חברי הכנסת החרוצים להציע הצעת חוק לשם הנצחת האיש?