החיה השחורה נעלמה, במקומה נכנס הכאב

לפני שנים מספר רועי תהה באוזניי על מקור הביטוי "חוטא בכתיבה". הוא תהה מדוע זה אנשים מתייחסים לכתיבה כאל חטא. העליתי בפניו תזה לפיה בחברה סוציאליסטית כמו זו הישראלית במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובשנותיה הראשונות של המדינה, ערך עבודת הכפיים היה ערך עליון. מול העבודה היצרנית הזו מלאכת הכתיבה עשוייה להיתפס, כך ניחשתי, כחטא.

-

עמוס עוז מספר בהקדמה למהדורה ה-41 של ספרו היפה מיכאל שלי שהוא כתב את הספר כשהתגורר בקיבוץ חולדה, שם חילק את זמנו בין הוראה לבין עבודה בענף הפלחה.

"התחלתי לכתוב את הספר בשנת 1965, עוד לפני שהופיע הרומן הקודם שלי, 'מקום אחר'. והייתי כותב רק בימי חמישי (הקיבוץ הקציב לי באותה שנה יום עבודה אחד לצורך הניסיונות הספרותיים שלי). עד מהרה הכריחה אותי חנה (גיבורת הספר) לכתוב את סיפורה לא רק בימי חמישי כי אם בכל ימי השבוע. גרנו אז, נילי ואני ושתי בנותינו, בדירת חדר וחצי ליד מזכירות הקיבוץ, מול תחנת האוטובוס. הייתי חוזר מן העבודה אחרי הצהרים, מתקלח, ומקדיש את שעות לפנות ערב למשפחתי. רק בסוף הערב, כשהבנות הלכו לישון וגם נילי הלכה לישון, הייתי מתיישב לכתוב שעתיים או שלוש אל תוך הלילה. ומפני שלא הייתה לי פינת עבודה, ומפני שלא יכולתי לכתוב אפילו שורה אחת בלי סיגריה דולקת בין אצבעותיי ומפני שנילי לא יכלה לישון בחדר מלא עשן שהאור דולק בו, הייתי מסתגר לכתוב בתוך כוך השירותים הזעיר, ששטחו היה דומה לזה של שירותים במטוס. הייתי סוגר את מכסה האסלה, מתיישב על המכסה הסגור, מניח על ברכי אלבום של ציורי ואן גוך שקיבלנו במתנה ביום חתונתנו, על האלבום הייתי מניח את המחברת הפתוחה שלי, מדליק סיגריה וכותב מה שחנה הכתיבה לי, עד שבחצות או באחת בלילה היו עיני נעצמות מרוב עייפות וצער".

=

-

לפני מספר ימים קראתי את תעלוליה של ילדה רעה, ספרו הלא-טוב של הסופר הטוב מריו ורגס יוסה. אחת הדמויות בספר מספרת שהיא חוטאת בכתיבה, כאשר נראה היה מן ההקשר שכך הדברים נאמרים בשפת המקור, ושלא מדובר בתוספת משמעות של המתרגמת טל ניצן.

-

=

-

סיפרתי על כך לרועי ואמרתי שאם כך, התזה הציונית-סוציאליסטית שלי שגוייה. רועי אמר שאם כך נשאר רק ההסבר השני שנתתי לביטוי: שרוב מה שאנשים מוציאים מתחת ידם הוא באמת חטא.