יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

תחל שנה וחילוקיה

חבר, לצורך העניין נקרא לו אלעד, ביקש שאכתוב פוסט על השנה החדשה, שנת (ה)תש"ע. התרגשותו נבעה מן העובדה שהשנה החדשה נקראת על שם מספר כה אהוב, כמו המספר תשע.
כג
אהבות, כך נדמה, אין צורך וגם אין טעם של ממש להסביר. ואולם, כשמדובר באהבה למספרים, ישנה תחושה כי דווקא צריך להסביר משום שאחרת יחשבו שאתה לא נורמלי. במחשבה שנייה, נדמה כי המאבק הוא מעט אבוד ובסופו של דבר אכן אנשים יחשבו שאתה לא נורמלי.
כג
=
כג
3 ו-9 הם מספרים שקל לשחק איתם, למשל עם לוחיות רישוי של מכוניות. תלמיד תיכון הולך לו 9, 18 או 27 דקות מהבית לבית הספר, ואחת הדרכים הבטוחות להפוך את הדרך המשעמת לחווייה נעימה היא סקירת מספרי הרישוי של המכוניות החונות ובדיקת התחלקותם בשלוש. כידוע, המספרים המתחלקים בשלוש מתאפיינים בכך שסכום ספרותיהם הוא 3 או לפחות מתחלק ב-3. באותה המידה סכום הספרות של מספר המתחלק בתשע יתחלק אף הוא בתשע.
כג


נדמה לי שהשעשוע הזה הוא אשר תפס אותי ואת חבריי מהתיכון (או חלקם), חברים שלשמחתי השנים – או כל מיני מספרים מרושעים (כמו 7) - לא הצליחו להפריד בינינו. עם הזמן המספרים 3 ו-9 התחילו לקבל חשיבות גם מחוץ לעולם הרכב. למשל, יום הולדת "מתחלק" הוא יום הולדת מוצלח יותר. יומולדת 27 (שלוש בשלישית) היה נהדר, וכשהגענו לגיל 28 התחלנו לחכות בשקיקה עד לגיל 81.
כג
=
כג
במהלך השירות הצבאי אני זוכר שבערב אחד, הלכתי עם חבר אחר, לצורך העניין נקרא לו רועי, מחדר האוכל של הבסיס לעבר המבנה בו מילאנו את תפקידנו הייעודי. באותה הליכה הוא התוודה, בהיסוס מה, על מנהגו לבחון אם מספרי רישוי של מכוניות מתחלקים בשלוש. מה רבה הייתה ההתרגשות כשאמרתי בתגובה שגם אני נוהג לעשות כן.
כג
=
כג
בשירו היפה "אני בא הביתה מהלילה" מספר דני רובס שבדרכו הוא "מגלגל בין השפתיים עוד מספר יפה של מכונית חונה".

לפני כחודשיים עידוק דיבר על חיבה של אנשים לחיפוש אחר פלינדרומים במספרי רישוי. ראו הפוסט והתגובות. הם מציגים את חובבי המספר שלוש (וגם המספר תשע, שלכבודו התכנסו) כיחסית נורמליים.
כג
=
גד
ידידה מהשירות הצבאי העניקה לי כמתנת שחרור, וכנראה לא במקרה, את ספרו של פול הופמן האיש שאהב רק מספרים (תרגום: דרורה בלישה), המספר את סיפור חייו של המתמטיקאי ואיש תורת המספרים פאול אֵרְדֶש (Erdős להונגרים שביניכם).
כג
מה נאמר, מדובר באיש מוזר. הוא לבש רק בגדי משי והיה נטול בית. כל רכושו התקבץ במזוודה אחת אותה הוא נשא ממקום למקום, ומחבר לחבר עימם היא שיחק בתורת המספרים שלו. ארדש גם אהב מאוד לדבר עם ילדים קטנים (אותם כינה 'אפסילונים') על בעיות מתמטיות, והם אכן סייעו לו לפתרון מספר לא קטן מהן. הדבר נבע מכך שלטענתו תורת המספרים היא דיסציפלינה שהעיסוק בה אינו מצריך ידע מוקדם או מתקדם, ובמקביל ילדים מתאפיינים בחשיבה רעננה.
כג
אנדרו ווז'וני, חוקר וחבר, מספר על פגישתו הראשונה עם ארדש בבודפשט ב-1930. וווז'וני שהה בחנות הנעלים של אביו. ארדש בן ה-17 בא ונכנס לחנות לא לפני שדפק על הדלת.

"'תן לי מספר בן ארבע ספרות', דרש.

'2,532', השיב ווז'וני.

'המספר הזה בריבוע הוא 6,411,024', אמר ארדש, 'אני מצטער אבל אני מזדקן ולא אוכל לומר לך מהו המספר בחזקת שלוש'".

כג
=
כג
יחד עם סיפורו של ארדש, הספר מתאר מספר בעיות מרכזיות בתורת המספרים, וכן הוא גם מספר מעט על העולם הצבעוני למדי של המתמטיקאים העוסקים בו. המחבר טוען כי דורות של מתמטיקאים נמשכו מאז ומעולם אל המספרים הראשונים במשיכה כמעט מיסטית. הוא מצטט את המתמטיקאי רון גראהם:

"שמעתי על מתמטיקאי ששכב עם אשתו רק בימים שמספרם ראשוני. זה היה לא רע בראשית החודש – 2, 3, 5, 7 בחודש – אבל המצב הלך והורע לקראת הסוף, כשהמספרים הראשוניים דלילים יותר, 19, 23 ואז פער גדול עד 29. אבל הבחור הזה היה באמת משוגע. הוא משרת עכשיו מאסר של 20 שנה בכלא באורגון על חטיפה וניסיון לרצח".

=
כג
בספר מתוארים בקצרה היחסים בין אלברט איינשטיין ללוגיקן קורט גֶדֶל.
כג


"איינשטיין ניסה להרחיק את גדל מצרות. שיגעון הרדיפה של גדל גרם לו לראות סתירות לא רק ביסודות המתמטיקה אלא גם בנושאים מקודשים אחרים. כשקרא את החוקה האמריקאית במסגרת הכנתו לבחינה לקבלת אזרחות, גדל היה משוכנע שגילה חוסר עקביות המאפשר לרודן להשתלט על המדינה. גדל רתח מזעם – הרי הוא בא לאמריקה כדי להתרחק מרודנים כמו מוסוליני והיטלר. כשנבחן גדל בעל פה לקבל אזרחות, נאלץ איינשטיין לרסן אותו (הוא הפריע ונכנס לתוך דבריו) כדי שלא ישתף את הבוחן בתגליתו המחרידה".



בתמונה: אלברט איינשטיין וקורט גדלבתמונה: אלברט איינשטיין וקורט גדל

=
כג
לקראת סוף הספר מובאת תלונה שהציג אלברט איינשטיין בפני חברו לפיה בשל תהילתו המדעית כל הזמן אנשים ניגשים אליו ומבקשים לשוחח עמו. החבר השיב לו: "אתה יכול להפסיק את זה בקלות, אם תסתפר".

16 תגובות:

  1. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני קורא תיאור מהצד (בערך) של המוזרות הזו שלי, ואני חייב לציין שהשתכנעתי: אני לא נורמלי. תיאור היציאה שלי מהארון המשולש הוא אפילו עוד יותר מטריד: ככל שאני חושב על זה יותר, התשובה "גם אני" לוידוי כזה היא צפויה עוד פחות מהתשובה "יופי. אני רעב".

    השבמחק
  2. חבר שלצורך העניין נקרא אלעד21 בספטמבר 2009 בשעה 10:55

    תודה :-)

    וכדי לנסות ולהפיג עוד קצת מתחושת האנומליה שעשוי לעורר המפגש עם מועצת חכמי השלוש המתוארים בפוסט זה, אזכיר את אותו ידיד של זוגתי (שתחיה עד 126) שתר אחר לוחיות רישוי שמכפלת צידן הימני בצידן השמאלי מביאה לחלקן האמצעי (לצורך העניין - 33-990-30 - כמה הייתם משלמים על רכב הנושא את לוחית הרישוי הזו?)

    השבמחק
  3. אגב, אם כבר מדברים על יציאתי מהארון המשולש, יתכן שיש מקום לתהות האם הסטיה הזו היא עניין תורשתי או משהו שמקורו בהשפעות סביבתיות. הסיבה שאני מעלה את זה היא שגם אבא שלי מחפש לוחיות רישוי שמתחלקות, ושהוא התחיל עם זה הרבה לפני שנולדתי. שאר בני משפחתי חושבים שאנחנו לא נורמלים.

    השבמחק
  4. רציתי לציין בפורום זה, שהמספר שהבאת כדוגמא לעיל לא רק שאינו מתחלק בתשע, אלא גם לא באחת עשרה, ואפילו לא (רחמנא לצלן) בשבע. אני יודע שחלוקה במספרים אלה נחותה היא מחלוקה בשלוש או תשע, אך לעניות דעתי השמטתם הכוללת מהדיון, על אחת כמה וכמה בדוגמת מספרי הרישוי המשתקפים בעיניהם המצועפות של תלמידי הגמנסיה הצועדים לתומם ושעמומם לבית הספר, היא לא לעניין.
    מצד שני, התאריך של היום מתחלק בשלוש, ולכן אסלח לך.
    שנה טובה, אבשי.

    השבמחק
  5. אף אני, שמבלה את רוב בקריי בשנה האחרונה בכבישים, ולא בנהיגה, משקיעה שעות ארוכות במספרים של מכוניות, אם כי כפולות של 3 לא ממש מעניינות אותי.

    אני ממחפשי הפלינדרומים (ויום שמתחיל בצפייה במכונית פלינדרומית לא יכול להיות גרוע) ולפעמים גם ממשחקי המשחק שבו צריך לעשות תרגיל חשבוני שבו משתתפות חמש הספרות הראשונות של האוטו לפי הסדר (אבל מותר להשתמש בסוגריים) ותוצאתו צריכה להיות המספר שמורכב משתי הספרות האחרונות.

    לדוגמה בתמונה שבפוסט הזה - 2, 9, 5, 2 ו-1 (ה-2 ראשון וה-1 אחרון) צריכים להרכיב תרגיל שתוצאתו תהיה 65.

    (לא הצלחתי בשליפה, בגלל הצורך להקפיד על סדר הספרות בתרגיל).

    בהצלחה ושנה מצוינת שתהיה

    השבמחק
  6. אה, רגע, זה לא נשמע טוב. אני מבלה בכבישים בנסיעה ולא בנהיגה. זהו.

    השבמחק
  7. למרות שהמשפחה שלי חושבת שאני לא נורמלי, הם למדו לקבל את האחר. יום לפני ערב החג, אמא שלי התקשרה אלי בהתרגשות ואמרה לי: "אוי, אתה בטח מאושר. לא רק שמחר זה ערב ראש השנה התש"ע, אלא שהתאריך מחר הוא 18.09.09".

    השבמחק
  8. שלוש לכולם,

    שמחה לראות שהסטייה זכתה לפרסום,
    חבל שלא הוזכרה מקור התופעה (אני) בשום מקום,
    משום שזה מעיד על תופעה חשובה נוספת - והיא כי הסטייה היא בעצם מדבקת (פיסת מידע חשובה בימי החזירים והעופות).

    השבמחק
  9. התגובה התש"עית :)

    השבמחק
  10. בהמשך לרועי-
    יצויין שכאשר אבי ליווה אותי לבנק כדי לפתוח חשבון בנק לראשונה בחיי לפני כ-12 שנה, הוא היה זה שציין בשמחה שמספר החשבון שקיבלתי מתחלק ב-3 (ואני נזפתי בו שהוא לא שם לב שהוא מתחלק ב-9). וכשרכשתי רכב לפני כמה שבועות אחת השאלות הראשונות שלו (כלומר, השלישית) היתה אם מספר הרישוי מתחלק ב-3. כמה קשה היה לי לאכזב אותו...

    כך שהדבקת בני משפחה היא אכן תופעה מוכרת.

    השבמחק
  11. ובהמשך לתגובתי האחרונה (תוך מודעות לאפשרות שאני מדבר עם עצמי ומצחיק רק את עצמי)-
    אצלנו ב"עמך" קוראים לתופעה אותה תיארתי "העברה בין דורית".

    השבמחק
  12. שידוך פוטנציאלי22 בספטמבר 2009 בשעה 23:17

    זו בהחלט לא הדרך למצוא שידוך...

    השבמחק
  13. אלעד - :)
    שידוך פוטנציאלי - הכוונה לבלוג באופן כללי או לפוסט הקונקרטי? מה הצעתך?

    השבמחק
  14. אלעד - אני מבין מתגובתך שבפעם הבאה שתגיב, המספר הבא שתציב אחרי שמך יהיה "שישה מיליון".
    יפתח - לפני שאתה מבקש לקבל הצעות, אולי כדאי שתבקש לקבל תעודת יושר. או לפחות תעודה מרופא שהמציע אלרגי לניילון נצמד.

    השבמחק
  15. שידוך פוטנציאלי23 בספטמבר 2009 בשעה 21:30

    התכוונתי לפוסט הנוכחי, הוא עשוי להפחיד כמה אנשים.
    מעבר לכך הבלוג עצמו כתוב מצויין

    השבמחק
  16. שידוך פוטנציאלי - תודה רבה.
    הפוסט נכתב, אני חושב, במתינות ומתוך מודעות לאפשרות שהוא יעורר בהלה (לא מוצדקת. הכותב סבור שהוא דמות נורמטיבית לחלוטין). ואכן על מתינותו של הפוסט ניתן ללמוד מתלונות המגיבים המעורבים, שאולי ניתן להגדירם כאוחצ'ות פוליטיות של המספר שלוש.
    ובעניין שמך - תמיד אמרו שיש לך פוטנציאל?

    השבמחק