עשה לך רב

(ושוב חוק גודווין עמנו. ותודה לרועי על הכותרת)
גד
=
גד
ישנם לא מעט אנשים שלבם מתמלא בשמחה לאיד עקב פרשת הרב מרדכי אלון. ואכן, כידוע, אין שמחה כמו שמחה לאיד. השמחה הזו, כך נראה, לעולם מופיעה כאשר צביעותם של אנשים נחשפת ברבים. כמובן, יש לסייג את הדברים ולומר שאין בכוונתי לטעון שהרב אלון הוא הומו, והרי הוא טרם הורשע בכך כדין על ידי הערכאות המוסמכות.
גד
=
גד
כבר כתבתי על הקישור שנעשה בין נאציזם ובין הומוסקסואליות בקולנוע. אבל יש גם סרטים שסבורים אחרת. בסרט עקומים, כך נדמה, ההומוסקסואליות, שמתאפיינת כהדוניזם טהור, כסמל לדקדנס של רפובליקת ויימאר, ולמעשה, באופן עקיף, כגורם לעליית הנאצים. אפשר לתהות איזו גישה אמורה להרגיז יותר. חלף עשור שנים מאז צפיתי בסרט הזה, אבל מיק ג'אגר, במראה של המורה שלי לביולוגיה, ועם השיר היפה Streets of Berlin, לא נשכח ממני.

=
דש
לפני כשנה וחצי תורגם לעברית הספר נוטות החסד מאת ג'ונתן ליטל (תרגום: ניר רצ'קובסקי), ספר שעורר עניין משום שהוא הספר הבידיוני הראשון שבו נכתב בגוף ראשון וידוי של מי שהיה קצין SS וזכה ללוות את מלחמת העולם השנייה ואת השמדת היהודים ברוב האתרים המשמעותיים בהם אירעו. ספק בעיני אם הספר העבה הזה (941 עמודים, לא כולל טבלה משעשעת של שמות הדרגות ב-SS ובוורמאכט) לימד אותי משהו חדש על החיים, אבל ללא ספק זה ספר מרהיב ומעניין.
דש
=
דש
שמו של קצין ה-SS בספר הוא מקס אואה, דוקטור למשפט חוקתי, ובאופן מעניין, בנוסף לכל הצרות, הסופר החליט לעצב את דמותו של אואה כהומו. הרושם שלי הוא שהנטיות המיניות של אואה לא נועדו שוב להציג את הנאציזם כפרברסיה מינית, אלא הן נועדו להפוך את המספר ל"אחר", ובתור שכזה יש ביכולתו גם ליטול חלק באירועים וגם להסתכל עליהם מן הצד ולדווח עליהם לקוראים. מאותה הסיבה, כנראה, מצויין שאואה הוא לא גרמני טהור אלא חצי צרפתי.
דש
=
דש
אואה מספר בשעשוע על האובססיה הנאצית ביחס להומואים. ממש ממש בתחילת הספר (עמ' 75) אואה מדווח:

"הון (המורה של אואה) ביקש ממני – בתום לב גמור – לכתוב רצנציה על ספר של עו"ד רודולף קלארֶה, 'הומוסקסואליות והחוק הפלילי'. האיש הזה, שהיה בעל ידע עשיר באופן ראוי לציון, ערך מיפוי מפורט להפתיע של הפרקטיקות הנהוגות, ולפיו דירוג של העבירות, החל ב'משגל מדומיין או הרהור' (דרגה 1), עבור ב'השענת הפין החשוף על אחד מאיברי הפרטנר' (דרגה 5) ו'שפשוף קצבי בין הברכיים או הרגליים או בבית השחי' (דרגה 6), וכלה ב'נגיעה בפין באמצעות הלשון', 'פין בתוך הפה' ו'פין בתוך פי הטבעת' (דרגות 7, 8 ו-9 בהתאמה). לכל דרגה של עבירה הותאם עונש ברמת חומרה עולה. ברור היה שקלארֶה התחנך בפנימייה".

דיכוטומיה א'

רועי ואני שוחחנו בסמוך לפרסום הפוסט הקודם.
גד
=
גד
רועי: הפוסט הזה מצריך שאני אגיב אליו, וניסוח התגובה הוא עבודה קשה
גד
יפתח: תגיב לפוסט הזה בטוקבק או בפוסט בבלוג שלך?
גד
רועי: בטוקבק
גד
יפתח: טוב, אז תגיד לי כשאתה מטקבק, ואז אקרא. אני מקווה שמדובר בטוקבק חיובי
גד
רועי: לא, זה לוקח לי המון זמן כי אני מקליד "פחח" עם מספר תלת ספרתי של "ח"
גד
יפתח: זה לא נשמע לי יפה
גד
רועי: טוב, אז זה לוקח לי המון זמן כי אני מקליד "מקסים" עם מספר תלת ספרתי של "ם"
גד
יפתח: זה לא נשמע לי סטרייטי
גד
רועי: וכאלה הם החיים, מחולקים דיכוטומית בין "יפה" לבין "סטרייטי"

קפה עם מצפון

סוף סוף יום חופש.
גד
05:55 המערכת נדלקת על גלי צה"ל. משודרת הפינה של אבשלום קור. הולך לעשות פיפי וחוזר לישון.
גד
06:50 מתעורר ומתלבש. בוחר בחולצה המשובצת המגניבה-מדי-עבור-העבודה-אבל-החנונית-מדי-עבור-ימים-שאינם-ימי-עבודה.
גד
07:15 עולה על האוטובוס. נרדם לצלילי טל ואביעד.
גד
07:45 מתעורר. התכנית של טל ואביעד יצאה להפסקת פרסומות. מעביר לתכנית של שי ודרור. הם משוחחים עם אמיר בן-סירה שמספר על שני הומואים עם קיש שהסכימו לעזור לו להתניע את הרכב שהמצבר שלו שבק חיים. להפתעתו הם לא הציעו לו לחבר את התנינים של הכבלים לפטמות.
גד
08:00 מתייצב ב"אילן'ס". באופן מפתיע פוגש שם את רועי. המפגש הזה מונע ממנו לקרוא את הספר שהוא תיכנן, והוא דוחה עבורי את מועד הוצאת הספר שלי מהתיק. מזמין אספרסו כפול וכוס מים בלי קרח. רועי תוהה מדוע זה אני טורח להדגיש שאני רוצה את המים בלי קרח, והרי אקבל את המים עם קרח, כמו תמיד. התוצאה המיידית היא שאיני מקבל כוס מים בכלל. אחרי זמן מה המלצרית נזכרת להביא לי כוס, ובאופן מפתיע המים בלי קרח. השיחה עוסקת בזוטות מהעבודה. מי שלא עורך דין לא יבין את זה.
גד
08:45 רועי הולך לעבודה. עובר לדלפק שמשקיף על הרחוב ושולף מהתיק את הספר. קורא. מביט לעבר האיש שיושב ליד וקורא את עמודי החדשות של "הארץ". שם לב לכותרת מעניינת על ברנאר אנרי לוי. האיש הולך ובטרם יש בידי ליטול העיתון כדי לקרוא הידיעה מגיע איש רע אחר שחומס את העיתון.
גד
10:20 משלם והולך לכיוון דרום.
גד
10:40 מגיע לסניף היחסית-חדש של "רביבה וסיליה" ברחוב הארבעה. מתיישב. מופתע מהעובדה שאין בנמצא את עיתון "הארץ" כדי לקרוא הכתבה על ברנאר אנרי לוי. מסביב לשני השולחנות הסמוכים יושבות נשים, חלקן הרות וחלקן עם תינוקות. עולה מהר מהשיחה באחד השולחנות שמדובר בעורכות דין. שונא עורכי דין. מזמין ארוחת בוקר ובינתים קורא. מקבל את ארוחת הבוקר שכוללת חלבה. לא אכלתי חלבה מאז הצבא. מחליט לטעום. לחלבה יש טעם כמו בצבא. הלחם טעים. כך גם עוגת השמרים עם הריקוטה והצימוקים. שותה קפוצ'ינו כפול. מגיע בחור בלונדיני עם רמז להתחלת התקרחות ועם רמז לנטייה להשמנה. מסתבר שהוא עובד המקום והוא תופס מקומו ליד מכונת הקפה. קורא ובוהה בבחור החמוד שליד מכונת הקפה. מדי פעם מביט החוצה ונדהם מהעובדה שהבחור השחרחר שיושב שם (שלא יודע להחזיק סיגריה ומדבר בעניין רב עם חבר שלו) מעז להראות את עצמו ברבים אחרי שעולל לגבותיו את אשר עולל.
גד
13:00 משלם, לוקח גם לחם לארוחת ערב והולך לכיוון דרום מערב. חושב שהפסל "אביב" בשדרות רוטשילד הוא מכוער.
גד
13:15 מגיע ל"גינזבורג". אין שם נפש חיה. מחליט להרגיע עם הקפה, מה גם שב"גינזבורג" אין קפה, אז מזמין תה. מנגו ופסיפלורה. קורא. מגיע איש חמוד חבוש כיפה שחורה עם ילדתו בת הארבע. הילדה מאוד חמודה והיא אוחזת בפיה מוצץ עצום מימדים. היא סוחטת בקלות תשומת לב ואף חיוך, אבל אז עוברות מחשבות לפיהן חיוך לעבר ילדה קטנה עשוי להעיד על המחייך כפדופיל (וזה מעיד, כמובן, על היעדר הפרופורציות שאחז במדינה. הרי ידוע שילדות קטנות – וילדים קטנים - אמורות להיות מודאגות מחיוך של גבר זר משמעותית פחות משהן אמורות להיות מודאגות מחיוך של אביהן או דודן). חוזר לקרוא. מגיע המשורר והסופר מירון ח. איזקסון (כיף. תמיד פוגשים סלברטיז ב"גינזבורג"). מוצא את עמודי החדשות של "הארץ" וסוף סוף קורא את הכתבה על ברנאר אנרי לוי. קצת מתאכזב.
גד
15:15 משלם והולך לכיוון צפון מזרח.
גד
15:30 מבקר ב"מוזיקה נטו". מברר אם הגיע הדיסק שהוזמן. לא הגיע. מופתע ושמח מיציאת דיסק הופעה חדש של עמיר לב עם גבע אלון וברי סחרוף. קונה. מחליף חיוכים וכמה מלים עם הבחור שליד הקופה. הוא מאחל לי "תיהנה עם עמיר לב החמוד". תוהה אם זו המילה המתאימה כדי לתאר את עמיר לב.
גד
15:40 עולה על האוטובוס. מתלבט אם להעיר את האשה הישנה כדי שתפנה לי את המושב שלידה מהתיק והמעיל שלה, או להתיישב במושב אחר ופחות נוח. מעיר את האשה. היא כבר לא מסוגלת לחזור לישון. ישן.
גד
16:15 מגיע ל"אספרסו בר" בפרובינציה. קורא עד שאלעד יגיע. הוא מגיע ואנחנו מתיישבים בחוץ. מזמין קפוצ'ינו כפול. תוהים איזו פעילות התנדבותית ניתן לבצע כדי שנרגיש טוב עצמנו, ואם אפשר אז שזה יהיה בלי לזוז מהמחשב.
גד
18:30 מגיע הביתה. בודק מיילים. רואה שרועי, באדיבותו, החליט לשלוח לי קישור לכתבה על ברנאר אנרי לוי. מבצע מטלות שדורש הבית.
גד
19:30 מכין ארוחת ערב ואוכל אותה כמו ילד טוב. מחמיא לעצמי על הקישואים שבישלתי. הם הולכים מצויין עם גבינת פטה ועם הלחם של רביבה וסיליה.
גד
20:00 קורא.
גד
20:45 נכנע לחולשות וצופה ב"פרקליטים". שונא עורכי דין.
גד
21:30 מקלחת, במהלכה חושב על ענייני העבודה שמחכים למחרת. שונא עורכי דין.
גד
22:00 כותב יומן זה.

תולעת קפאין

(חזרתי. או כך יש לקוות).
גד
=
גד
הגיע הזמן לדלל במעט את הספריה, ולהוציא ממנה ספרים שלא אהבתי, ספרים שלא צלחתי ולא אנסה שנית, ספרים שלא ניסיתי לקרוא אבל כבר לעולם לא אנסה, או ספרים שכבר קראתי והיו חביבים בדרכם אבל לא ארצה לחזור אליהם.
גד
את הספרים הללו אני מציע לקהל קוראות הבלוג, בכפוף לתקנון המבצע שיפורט להלן, כאשר העיקרון הוא: ספר תמורת קפוצ'ינו.
גד
וזו רשימת הספרים:

קפקא על חוף – הארוקי מורקאמי (*)
גד
משאלה אחת ימינה – אשכול נבו (*)
גד
בשבילה גיבורים עפים – אמיר גוטפרוינד (*)
גד
פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות – מרישה פסל
גד
לונאר פארק - ברט איסטון אליס
גד
זמן חמאס – שאול משאל ואברהם סלע
גד
תורת הקוונטים – יואב בן-דב
גד
חזבאללה בין איראן ללבנון – שמעון שפירא (**)
גד
במאים ואנשי קולנוע על קולנוע – איתן גרין (עורך)
גד
שורשי הרומנטיקה – ישעיהו ברלין
גד
תחושת המציאות – ישעיהו ברלין
גד
טעותו של רוסו – ז'אק ז'וליאר
גד
רוח איש – אסא כשר (**)
גד
שפת הגוף – שי טובלי
גד
מקרה של אזעקת אמת – צבי טריגר
גד
יתומים – סמי ברדוגו
גד
הארורים – אנטוניו לובו אנטונש
גד
אמא ומשמעות החיים – ארווין יאלום
גד
דור X – דאגלאס קופלנד
גד
ואז הגענו לסוף – ג'ושוע פריס
גד
סינמה נייר – אברהם הפנר
גד
חוף לבייבו – מיכאל ויטקובסקי (*)
גד
תאונות – יעל הדיה
גד
המרפסת – אבשלום קווה
גד
המרוקאים: הנגטיב של האשכנזים – איתן כהן
גד

מה אתן עושות פרצוף? באמת חשבתן שאני אוותר על ספרים של גרוסמן, סאראמאגו או יהושע?
גד
ובכל זאת אולי תמצאו כאן משהו שמסקרן אתכן, וכאמור המחיר הוא סמלי במיוחד: קפוצ'ינו.
גד
תקנון המבצע:
גד
תיבת הצעות: ככל שאתן מעוניינות באיזה מן הספרים, אנא שלחו לי מייל בעניין (הכתובת למעלה משמאל). כמובן ניתן לבקש יותר מספר אחד.
גד
מצב הספרים: מצבם של הספרים טוב ממצבו של בעל הבלוג.
גד
ספרים שעלותם שונה: עלותם של ספרים המסומנים ב-כוכבית אחת (*) היא קפוצ'ינו קטן וקרואסון לפי בחירתי. מדוע ספרים אלה עולים יותר? אחת משתי סיבות: או שמדובר בספר אטרקטיבי מספיק כדי לדרוש עבורו תמורה גבוהה יותר (דוגמת "קפקא על החוף" של מורקאמי, שמאוד לא אהבתי, אבל אני מכיר בכך שמדובר בספר של סופר אמיתי, כאשר חילוקי הדעות שלי עמו הם סגנוניים) או שמדובר בספר כל-כך לא טוב בעיני, עד שאני חושב שמי שבאמת רוצה לקרוא אותו צריכה לשלם יותר (דוגמת "משאלה אחת שמאלה" או "בשבילה גיבורים עפים"). עלותם של ספרים המסומנים בשתי כוכביות (**) היא אספרסו קצר בלבד.
גד
כללי תחרות: מה יקרה אם מספר המעוניינות בספר פלוני יעלה על אחת? הכלל הוא שהראשונה בזמן היא הראשונה בזכות, אלא אם השנייה בזמן היא בחור רווק בעל פוטנציאל.
גד
ועדה מפקחת: תיבת ההצעות תיבדק ותיבחן על ידי עורך-דין מוסמך שמניח את מלוא יוקרתו המקצועית על טוהר ההליך.
גד
התמורה: כאמור, כנגד כל ספר אבקש קפוצ'ינו קטן. יובהר כי המזמינה שני ספרים לא תהיה רשאית להציע בתמורה קפוצ'ינו כפול, אלא יהיה עליה לספק שני ספלי קפוצ'ינו קטן. לא ברור לי לחלוטין מדוע זה כך, אבל קפוצ'ינו קטן לעולם יהיה יותר טעים מקפוצ'ינו כפול. העובדה שאני שותה לעתים מזומנות קפוצ'ינו כפול, מטעמי קמצנות או גרגרנות, אינה משנה את מצב הדברים.
גד
קפוצ'ינו קטן: למען מניעה של כל אי-הבנה (מצדכן) או שברון לב (מצדי) יודגש כי קפוצ'ינו קטן הוא אך ורק כזה שנמכר בבית קפה שנשים שמבינות בקפה מאשרות כי אכן מדובר בבית קפה שמוכר קפה ראוי לשמו.
גד
נשים שמבינות בקפה: רועי, אני, ומי שקיבלה אישור מרועי או ממני בדבר היותה מבינה בקפה.
גד
בית קפה שנשים שמבינות בקפה מאשרות כי אכן מדובר בבית קפה שמוכר קפה ראוי לשמו: אילן'ס, Sicaffe, Arcaffe, Tazza D'Oro, וכן בתי קפה פרטיים המוכרים תערובת Bristot (דוגמא הבראסרי) או תערובת Mauro (דוגמת אורנה ואלה, הבנדיקט, אידלסון 10 ורביבה וסיליה). הרשימה אינה סגורה ואני פתוח לנסות מקומות חדשים, ובלבד שאלה מקומות שלא הוגדרו על ידי נשים שמבינות בקפה כמקומות שאין בהם קפה.
גד
מקומות שאין בהם קפה: לכל הירושלמיות או חובבות הרשתות הירושלמיות ארומה וקפה היטלר (יש שמכנות אותה "קפה הלל"): הקפה שלכן מחורבן, ולמעשה זה לא קפה. לגבי רשת קקאו: אני לא בטוח אם מקורה של הרשת הוא בבית הקפה בסינמטק הירושלמי (היפה כשלעצמו) בעל אותו השם, ואני לא יודע מה מצב הקפה בסינמטק הירושלמי בשנים האחרונות. בכל אופן הסניפים התל-אביבים של רשת קקאו מציעים קפה ירושלמי לעילא ולעילא, דהיינו: קפה מחורבן. לכל החיפאיות או חובבות רשת גרֶג: אמנם אתן לא ירושלמיות, אבל הקפה שלכן גם כן די מחורבן. בנוסף: בתי קפה פרטיים המוכרים תערובת Danesi, תערובת Illy, או תערובת Lavazza הם מקומות שבהם יש להזמין מים מינרליים. ואולי תתפלאו לשמוע, אבל מקדונלד'ס לא באמת מוכרים קפה, והארומה שם באוויר היא של פרה מתה.
גד
קפה מחורבן: כידוע, בדרום מזרח אסיה יש יונק דמוי חתול בשם לואק, שאוהב לאכול את פירות שיח הקפה. הלואק אינו יודע לעכל את פולי הקפה המצויים בתוך הפירות, וכך הפולים נפלטים עם צואתו בשלמותם. ישנן נשים, טרם זכיתי לשוחח עימן, שאוספות את צואת הלואק ובוררות ממנה את הפולים, מהם מופקת תערובת קפה לשתייה. מאחר שהלואק הוא חיה מפונקת ובררנית במיוחד, הוא אוכל אך ורק את הפירות הטובים ביותר בכל שיח ושיח, מה שמבטיח – מסתבר – שגם הפולים יהיו טובים במיוחד. יש הטוענות שאותה תערובת של קפה מחורבן היא טעימה באופן היוצא מן הכלל. לפני שנים מספר שאלתי מלצרית באילן'ס בעניין התערובת. המלצרית קראה מיד למנהלת הסניף שהתיישבה ליד שולחני עם ספר הזמנות והציגה את עצמה. מסתבר שהתערובת אינה זמינה בסניף, אבל היא הציעה לייבא עבורי תערובת בעלות של 150 דולר ל-100 גרם. היה קצת לא נעים להסביר לה שבעצם לא בא לי. בכל אופן, "קפה מחורבן" בפוסט זה משמעו "חרא של קפה" ולא "קפה המופק מקקי של חתולים".
גד
הבהרה: המעוניינת בספר יוצאת ידי חובתה באספקת הקפוצ'ינו. היא אינה מחוייבת לשבת איתי ולקשקש. כמובן זה עשוי להיות נחמד אם שני הצדדים יהיו מעוניינים בכך. כלומר, אין מדובר בניסיון לקבל תשומת לב. וליתר דיוק: אין מדובר בניסיון לקבל תשומת לב גדולה יותר מזו שמבוקש לקבל כדבר שבשגרה בבלוג הזה (ובעצם בכל בלוג).
גד
לשון הפנייה: פנייה זו מנוסחת בלשון נקבה, אולם היא מיועדת גם לסטרייטים שבינכן.