יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

בלי נאמנות

אני תמיד אמביוולנטי ביחס לתיאוריות קונספירציה. מצד אחד אני מאוד מחבב תיאוריות כאלה: מאוד נחמד לגלות שיש חוט מקשר בין אירועים ואנשים שנראים לכאורה לא קשורים. תיאוריות קונספירציה יוצרות סדר, ואדם שחובב סדר, יתמסר אליהן בקלות.

מצד שני אני נוטה לא להאמין לתיאוריות קונספירציה: הסיבה לכך היא שהן מעניקות קרדיט גדול מדי למין האנושי. הסבירות שעומד איזה אדם גאון שהצליח לרקום שרשרת אירועים מוצלחת מבלי שהוא עצמו ייחשף נראית לי נמוכה פלאים מהסבירות שאנשים נהגו בטיפשות, בעצלות, ברשעות או בקלות דעת באופן שיצר צירוף מקרים כזה או אחר.

אני לא מאמין בקונספירציות, אבל אני מאמין במוטיבציות. פעמים רבות יש לאדם את המוטיבציה לעשות מעשה, או להימנע מלעשות מעשה, מבלי שהוא כלל מודע לה.

=

שביתת פרקליטי המדינה נמשכת כחודש ימים ועושה רושם שהממשלה לא ממש מתרשמת מהעניין.

משא ומתן שכזה מתנהל בדרך כלל בין נציגות העובדים לבין משרד האוצר. השר הממונה, כך מצופה, נמצא בתווך וישנה ציפייה שהוא יהיה גורם מפשר.

במקרה של שביתת הפרקליטים, נראה שלא רק ששר המשפטים יעקב נאמן לא משמש כגורם מפשר – הוא מתפקד כפרקליטו של האוצר, תוך מתן תחושה שהוא קיצוני מלקוחותיו. נאמן לא מוכן לנסות לפשר(!) בין הצדדים, כל עוד השביתה לא תיפסק.

אז בקונספירציות אני לא מאמין, אבל במוטיבציות דווקא כן. נאמן הוא מבעליו של משרד עורכי הדין הגדול בישראל. בעבר המשרד נשא את שם שלושת שותפיו המייסדים: הרצוג, פוקס ונאמן. כיום הוא מכנה עצמו "HFN". לאחרונה נערכה כתבת תדמית דוחה ב"דה מארקר" עם מנהלי המשרד:

"מאחורי דלתות עץ כבדות נפרסות שלוש קומות של עורכי דין. חדרי העבודה הם קוביות פונקציונליות קטנות. אפילו בכירי השותפים בפירמת HFN אינם זוכים לשטח גדול. יוצא דופן הוא חדרו של היחיד מבין שלושת מייסדי הפירמה שעודו בין החיים, שר המשפטים יעקב נאמן. החדר ספון עץ ומכיל ספרייה עמוסה והוא שמור לשר, אם ירצה לחזור לפרקטיקה.

-

חדר קטן אחר שאינו מאויש שייך לעו"ד יצחק (בוז'י) הרצוג, בנו של המייסד המנוח ונשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג. חדרו של בוז'י משמש כרגע מחסן למחשבים ישנים וריהוט".

[אני מניח שבהתאם לכללים בדבר איסור על ניגוד עניינים החלים על שרים, העביר נאמן לנאמנות – אלא מה – את חלקו בשותפות, ועדיין, כפי שניתן לראות, יש חדר ויש כיסא, שמחכים רק לו]

-

יש להניח שנאמן, כאיש שבא מן המגזר הפרטי, לא מעוניין בפרקליטות חזקה, וזה מבלי שאפילו אעלה על דעתי את האפשרות שהוא דואג לאינטרסים של לקוחותיו בעלי ההון במאבקיהם המשפטיים עם המדינה:

-

ראשית, ככל שמדובר במאבק על עורכי דין שכירים איכותיים, הוא מעוניין שתנאי ההעסקה בפרקליטות לא יהיו גבוהים, כדי שהאנשים הטובים יילכו דווקא לשוק הפרטי, ובפרט ל-HFN.

-

שנית, יכול להיות שנאמן לא חושב שהמדינה צריכה פרקליטות בכלל. הגישו נגד המדינה תביעה? שתשכור את שירותיו של משרד גדול ואיכותי שבמקרה הוא מכיר. אולי אפילו יעשו למדינה מחיר.

4 תגובות:

  1. השתהיתי מספר ימים עם הפוסט הזה מתוך מחשבה שלא יתכן שאף אחד בתקשורת לא יטען האמור בו. בהתעדכנות שוטפת לא מצאתי מאמרים בעניין וגם חיפוש בגוגל ניוז ערב פרסום הפוסט לא העלה תוצאות. בצר לי הוא פורסם.
    והנה רועי הודיעני כי טעיתי, ומרב מיכאלי העלתה את אותם טיעונים לפני מספר ימים ב"הארץ" (אם כי הטיעונים לא לווו בתמונה של חתול עם חיבה לספרים על גרמניה הנאצית) - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201506.html
    סתם ביזבזתי את זמנכם

    השבמחק
  2. אה, ומשרד HFN מוזמן לשלוח לי לתיבת המייל הצעת עבודה. יתכן והוא יזכה לתגובה, לא בהכרח חיובית.

    השבמחק
  3. ואני אוסיף את הפך הקטן שלי לעניין:

    ברור לי שמשלמים שם שכר לא רע, אבל אני לא הייתי מוכן לשבת ולנסח מסמכים כל היום בתוך קיוביק מסכן, ב-open space עם עוד חמישים איש. אפילו את היתרון היחיד במקצוע שלנו - קצת מרחב עבודה -לוקחים מאיתנו?

    מעבר לזה, אני מסכים עם הקו הכללי שלך אבל בתור עו"ד צעיר במגזר הפרטי שמרוויח לא יותר, אם לא פחות, מעו"ד צעיר בפרקליטות (אבל עובד יותר), אני אמנם לא מרחם על עצמי אבל בטח שאני לא אבכה עכשיו על השכר שלהם. אני כן אבכה על כל השודדים והגונבי-תיקים-מזקנות שיצאו לחופשי.

    השבמחק
  4. יונתן - ברוך הבא.

    אני מסכים איתך שהקונספט של עבודה באופן ספייס היא בלתי נסבלת. אפשר לומר שהאופן ספייס מפריע לא רק לאנשים שעובדים בו, אלא גם לאלה שמתקשרים איתם ומתוסכלים מכך שאי אפשר לשלוח להם לינקים לשירים וסרטונים.

    ואני לא בטוח שהשאלה אם אני מרחם או לא-מרחם על שכרם של הפרקליטים משנה. אחד הדברים שכן משנים הוא שלכולנו כאזרחים יש אינטרס לפרקליטות חזקה ואיכותית

    השבמחק