יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

רק חיימקה שלי יודע איך לפלוט כדור

משבר הרופאים המתמחים ממשיך לעורר עניין. שלשום נערך דיון בבג"ץ בעתירת המתמחים כנגד החלטת בית הדין לעבודה שקבע כי התפטרותם של 387 רופאים מתמחים היא צעד ארגוני אסור ולפיכך היא בטלה.

בית המשפט העליון מקבל את הכרעותיו בהרכב של שלושה שופטים. לפיכך, כאשר השופט חנן מלצר זימן את הצדדים לדיון מקדמי בפניו כשהוא בגפו היה ברור שהוא מבקש לגשר בין הצדדים ושהוא לא מעוניין להביא להכרעה בטווח הזמן המיידי.

שי ניב, כתב העבודה של גלובס, פרסם אתמול בערב מאמר על הדיון בבג"ץ, ממנו עולה שכל הצדדים יצאו ממנו לא מרוצים.

ניב טוען שהשופט מלצר גילה הבנה מוגבלת בעולם העבודה (הרי ענייני עבודה בדרך כלל לא נידונים בבתי המשפט אלא בבתי הדין לעבודה), אשר הכעיסה את שני הצדדים. על פי דיווחו, בחלקו הראשון של הדיון השופט הכעיס את נציגי המדינה וההסתדרות הרפואית כאשר הוא ציין שהוא מתקשה להבין מהי הבעיה בפתיחת ההסכם הקיבוצי שנחתם לפני כחודש.

בחלקו השני של הדיון השופט גילה דעתו לפיה המתמחים הם יחידת מיקוח עצמאית (דעה שאף אחד מן המעורבים לא מחזיק בה: לא המדינה, לא ההסתדרות הרפואית, לא הרופאים המתמחים ולא בית הדין הארצי לעבודה), ומשמעות הדבר היא שלדעתו המתמחים זכאים להציג דרישות אך ורק ביחס לתקופת התמחותם, ולא ביחס לימיהם כמומחים צעירים (חלק ניכר מדרישות המתמחים, במידה רבה של צדק, מתייחס דווקא ליום שאחרי סיום התמחותם).

‫סיכומו של דבר: כל הצדדים יצאו מן הדיון לא מרוצים.

זו הזדמנות טובה לעסוק בפער בין תפיסת הציבור הרחב את מערכת בתי המשפט לבין תפיסת מערכת המשפט את עצמה.

רבים כעסו על בית הדין הארצי לעבודה על ניסיונו לדחות את ההכרעה בפרשה העגומה הזו, מתוך שאיפה שחלוף הזמן יסייע לצדדים להידבר ולהגיע להסכמה. כעסם נבע מן התפיסה, המקובלת בציבור הרחב ש"תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוכים".

התפיסה הזו רואה בבית המשפט מעין כור שבו מותכים עובדות, עדויות, חוקים והלכות, כאשר השופט, בכוחותיו הצנטריפוגליים, מפריד בין עיקר לטפל ובין אמת לשקר עד אשר נוצר כדור פלוטוניום של צדק טהור.

ואולם, תפיסה זו היא מוטעית, גם להלכה וגם למעשה.

גם כאשר מערכת המשפט היא מושלמת, יש להעדיף הסכמה בין הצדדים על פני הכרעה של שופט ביניהם. יש לכך סיבות רבות. החשובה שבהן היא העובדה שהשופט נמצא בנחיתות אינפורמטיבית לעומת הצדדים: הוא לא מכיר את הנפשות הפועלות, הוא לא מכיר את הפרקטיקה שלהם, הוא לא מכיר את האינטרסים שלהם ולא מכיר את קווי הנסיגה שלהם. בהכרעתו שופט עלול לנהוג כפיל בחנות חרסינה, ולכן יש למזער את המקרים בהם הצדדים מפקידים את גורלם בידו.

אשר על כן תפקידו הראוי של בית המשפט הוא לא להכריע בסכסוכים. תפקידו הוא לתת לצדדים את הסביבה ואת הכלים ליישב את הסכסוכים, ולהכריע בהם רק בלית ברירה.

דגם אחד של שופט שעשוי לסייע ביישוב הסכסוכים הוא דגם השופט החכם והמנוסה, שראה הכל בחיים: כאשר הצדדים באים לפניו הוא מסביר לכל אחד מהם את הנקודות החזקות בטיעוניהם וכן גם את החולשות שלהם. כך, בהנחה שהצדדים רציונליים, השופט מסייע לצדדים להגדיר את המחלוקת האמיתית, שהיא מצומצמת משנדמה, באופן שמקל על השגת פשרה.

דגם אחר של שופט הוא זה הקטסטרופלי. השופט מפגין בורות ומציע הצעות בלתי סבירות עבור כל הצדדים. בשלב זה הצדדים מתחילים להריח את האסון שבקבלת פסק דין ואז הם מתחילים להידבר ביניהם בניסיון להימנע מהכרעת השופט. כמובן, רק שופטים חכמים מאוד מסוגלים להיות שופטים קטסטרופליים.


7 תגובות:

  1. "זו הזדמנות טובה לעסוק בפער בין תפיסת הציבור הרחב את מערכת בתי המשפט לבין תפיסת מערכת המשפט את עצמה."
    נכון. במערכת בתי המשפט ובמשרדי עורכי הדין יש אנשים שחושבים שהם הגונים, ישרים וחכמים ועוסקים בעשיית צדק ומשפט בעוד שאר הציבור רואה חבורה של חכמולוגים שיכולים להצדיק את צד א' בדיוק כמו את צד ב' תלוי מי משלים להם וצדק זה הדבר האחרון שמעניין אותם.
    אבל אני מניח שהפער הזה ימשיך להתקיים גם בעתיד. אז אין מה לדאוג.
    בינתיים אני גאה לומר שלמרות שאני אשכנזי בכל זאת לא הלכתי להיות עורך דין (דווקא התקבלתי) ולא רופא, איזה חכם הייתי פעם?

    השבמחק
  2. עדו - אם לא הצלחתי להסביר מדוע תפיסת הציבור את מערכת המשפט היא מוטעית אז כנראה כשלתי.

    השבמחק
  3. נו בטח שלא הצלחת. זה מה שניסיתי להסביר, כפי שלא תצליח להסביר לי איך בתילי תילים של מילים אתם מצליחים להוכיח ששחור הוא לבן או להיפך (שלבן הוא שחור)ואז אתם מאד מרוצים מעצמכם בזמן שהציבור שוב חוטף קריזה כי הוא דווקא יודע שלבן הוא לבן או מקסימום אפור בהיר.

    השבמחק
  4. עדו - אתה מוכן להגיד לי איפה ראית בבלוג הזה שאני טוען שאני מסוגל להוכיח ששחור הוא לבן או ההיפך או איפה שאני מרוצה מכך שבית משפט יקבל תוצאה לא צודקת?
    אתה רוצה לשנוא אותי? סבבה, אבל לפחות בשל הסיבות הנכונות.
    ואם אני לא מצליח לשכנע אנשים במובן מאליו, לפיו מוטב להם לעצב את גורלם בעצמם ולא לתת את המלאכה לאיש אחר שמבין את החיים שלהם אפילו פחות - אז יתכן שאני במקצוע הלא נכון.

    השבמחק
  5. צריך סיבות בשביל לשנוא עורך דין?

    השבמחק
  6. אנסח זאת מחדש: לא צריך סיבות כדי לשנוא עורכי דין. אבל כשכבר מעלים סיבות, הן צריכות להיות נכונות. ראה בהקשר זה כתבתי מיום 10.2.2011 http://mitzidlaw.blogspot.com/2010/02/blog-post_10.html

    השבמחק
  7. אני דווקא כן חושבת שהצלחת להבהיר את הנקודה שלך, ואני חושבת שככל שעובר הזמן ניכר שאתה צודק וששני הצדדים יצאו לא מרוצים, ומקרים בהם מערכת המשפט היא זאת שצריכה להכריע לא מסתיימים בטוב. מעניין אותי לדעת איזה דגם של שופט ראית במקרה זה.

    השבמחק