חוזרים לכיכר

פעם, וזה לא היה כל כך מזמן, בטרם היו מגדלי עזריאלי, הפסל "התרוממות" של מנשה קדישמן, שניצב בכיכר הבימה, שימש אולי בתור הסמל מובהק של העיר תל-אביב.

-

כך, למשל, בעבודה האפוקליפטית היפה "תל אביב 2040", תיאר דוד טרקטובר הרס מוחלט שמאחוריו ניצב במלוא אונו אותו פסל קדישמני מחליד ואיננו כלה*.
-
*את העבודה של טרטקובר לא הצבתי בגלל עניינים שבזכויות יוצרים. היא זמינה באתר של טרטקובר בתיק השונות של העבודות הפוליטיות.
-
בשנים האחרונות משופצת כיכר הבימה. ומראה המקום בזמן השיפוץ הזכיר את ההרס שחזה טרטקובר.
-
אמנם העבודות נמשכות, אולם בזמן האחרון הכיכר החלה לקבל צורה בהתאם לתכנונו של דני קרוון.
-

(להגדלה לחצו כאן)

יש להניח כי עם השלמת העבודות בימים אלה יחזור ויוצב לו בגאון "התרוממות" השמח והעגלגל.
-

(להגדלה לחצו כאן)

- -
רבים תהו לאן נעלם לו "התרוממות" במהלך תקופת השיפוצים, ואף הביעו דאגה שהוא מעלה לו חלודה במחסן אפל וחסר תנאים מינימליים של עיריית תל-אביב. ואולם, לא כך הם פני הדברים. בחשיפה ראשונה שמח החתול שבפנים להציג תחנות נבחרות במסע המופלא של "התרוממות" ברחבי מדינת ישראל, מסע שהיה פיזי ונפשי כאחד.
-
=
-
"התרוממות" בילה ימים ארוכים בכנסת וסייע ככל יכולתו לחברי הכנסת במלאכת החקיקה. עיקר גאוותו היא על תרומתו בהעברת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה

-

לא ניתן למסור פרטים רבים, ואולם על פי פרסומים זרים "התרוממות" נטל תפקיד מרכזי בהמשך טיפוחה של מדיניות העמימות הגרעינית של מדינת ישראל.

-

"התרוממות" הוא לא טיפוס של סימני קריאה, אלא של סימני שאלה, ובתור שכזה הוא חיפש תשובות במקומות שונים. כך למשל הוא חרג ממנהגו ושתק תקופה ארוכה במנזר בלטרון.
-

כך הוא גם בילה תקופה בחיפה עם הבהאיים בניסיון ללמד אותם אסתטיקה מהי.

-

לאחר האפיזודות הדתיות ביקש "התרוממות" ללמוד על בוריים את יסודות המרקסיזם החילוני. מאחר שהמליצו לו לקרוא את מרקס בשפת המקור, הוא החליט קודם כל לתרגל את הגרמנית שלו עם ידידו המזוקן משכבר הימים.
-

במסגרת חגיגות בר המצווה של בנו, "התרוממות" ערך טיול של כל המשפחה המתרוממת למצדה. הירידה בשביל הנחש, תחת השמש הקופחת, לא סייעה לגוף הברזל של גיבורנו.

-

לא הייתה ברירה אלא לצוות על חופשה ארוכה בבית ההבראה בזכרון יעקב.

-

הטיול במצדה לא היה המקום היחיד בו נפגש "התרוממות" עם מתרוממים אחרים.

-

במהלך המצעד חבר הציע ל"התרוממות" ג'וינט. גיבורנו הגיב לא טוב והוא התחיל לפתח פרנויות כאילו הוא בעצם עשן שפולטות הארובות בחדרה.
-

כשחזר לתל-אביב ונתקל בבניין הידוע בסמוך לנתיבי איילון תהה "התרוממות" כיצד זה כל האדריכלים הומואים.

-

וכשקפץ לרחובות וערך טיול רומנטי במכון ויצמן הוא הבין שהליבידו הפרובינציאלי אינו פחות מזה המטרופוליני.

-

יש להודות כי היו גם רגעי משבר, ו"התרוממות" עמד על סף איבוד עצמו לדעת. אבל ברגע האחרון ניצל "התרוממות" מעצמו.
-

ועכשיו הוא מוכן לקאמבק הגדול בכיכר הבימה.

אלה בקצרה קורותיו של "התרומות" בשנים האחרונות. כשיחזור לכיכר הוא יפגוש את בניין הבימה המחודש העצום והמכוער, שקירותיו הלבנים, במיוחד זה המערבי הפונה לרחוב תרס"ט, עוררו רוגז רב. מובן שהרוגז מיותר לחלוטין, והרי הקירות הלבנים לא יישארו כאלה לאורך זמן. סביר להניח שיעטרו אותם תמונותיה הנאות (באמת) של הגברת הראשונה של התיאטרון.
-

(להגדלה לחצו כאן)

הבעיה היא שבארץ יש הרבה גברות ראשונות לתיאטרון. בנוסף לגילה אלמגור יש את ליא קניג, את חנה מרון ואת אורנה פורת, ואין לשכוח את זהרירה חריפאי, ויש כנראה עוד ועוד טוענות לכתר. מהבחינה הזו בלוב הרבה יותר קל. בלוב יש רק גברת ראשונה אחת לתיאטרון.

-

(להגדלה לחצו כאן)