סיפור לשבת למשפטנים (ולבורגנים משועממים אחרים)

היה היה פעם, בעיר סבירה, גר לו איש אחד, איש סביר. האיש הסביר גר בבית סביר עם דלת סבירה וחלונות סבירים. הייתה לו אישה סבירה ושני ילדים סבירים. ובלילות הוא היה ישן במיטה הסבירה שלו וחולם חלומות סבירים-סבירים.
-
יום אחד, קם האיש הסביר בבוקר סביר, נעל נעלים סבירות, לבש חולצה סבירה ומכנסים סבירים. לראשו חבש כובע סביר ויצא החוצה. האיש הסביר נכנס לאוטו הסביר שלו ונסע בכביש הסביר. מצד אחד של הכביש ראה האיש ים סביר ומצד שני המון פרחים סבירים. זה היה יום יפה, והאיש הסביר שמח ושר שירים סבירים ועישן סיגריה סבירה עם עשן סביר.
-
ואז ראה האיש הסביר שעל שפת הכביש עומד איש מידתי. האיש הסביר עצר את האוטו הסביר שלו ושאל את האיש המידתי:
-
"היי, איש מידתי, מה אתה עושה פה?"
-
"אני?" אמר האיש המידתי, "אני מפסק דין אחר".